in ,

סיכום אזרחות – מגילת העצמאות

הכרזת (מגילת) העצמאות

1917 – הצהרת בלפור

29.11.1947 – החלטת האו״ם 181: תוכנית החלוקה.

14.5.1948 – ה׳ באייר תש״חהכרזת המדינה.

בעת הכרזת המדינה פורצת מילחמת העצמאות בה 6 צבאות ערב תוקפים את מדינת ישראל הטרייה.

מגילת העצמאות נרשמה בהשראת הרשומות שנרשמו להקמת ארצות הברית, שני רשומות:

  • Declaration of Independence
  • Constitution  חוקה

מגילת העצמאות:

רקע הסטורי: בשנת 1917 העניקת ממשלת בריטנייה את הצהרת בלפורד לתנועה הציונית. ב29 בנובמבר 1947 אשירה מועצת האום את החלטת 181 על תוכנית החלוקה.

ב14במאי 1948 הכריז בן גוריון על הכרזת המדינה בעיצומה של מלחמת העצמאות. הכרזת העצמאות המציין את הרגע בה כמה מדינת ישראל העצמאית. בתוכן שלה באים לביטוי עקרונות ייסוד וערכים המהווים קווים מכוננים ומנחים במשטר הדמוקרטי ישראלי. המסמך מהווה אבן פינה למבנה המדינה.

ההבטים החוקתיים של הכרזת העצמאות:

  1. הכרזת העצמאות מדגירה את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקריתית הגדרה זאת היא בעלת משמעות מכננת ומנחה מפחינה חוקתית.
  2. הכרזת העצמאות היא מסמך הצהרתי המעיד על הקמת המדינה.בתודעה הלאומית הישראלים היא מסמך יסוד המייצג את הבסיס ההסכמתי שעליו מושתת מדינת ישראל.
  3. למרות שלמגילה אין תוקף של חוק רגיל והיא אינה חוקה, מאז קום המדינה רווחת הגישה שההכרזה היא כלי משפטי שנועד לסייע למתן תוכן ומשמעות להוראות החוק.

הצדקות הסטוריות:

      • כל ההסטורייה של העם היהודי נמצאת בארץ ישראל, העם היהודי יצר יצרי תרבות כמו התנכ.
      • במהלך השנים העם היהודי ניסה לחזור לארץ ישראל.
      • מאז תחילת המאה ה20 נעשה מאמץ של העם היהודי לשוב שארץ ולהביא להקמת התיישבות יהודית בארץ ישראל.
      • השואה, בה נרצחו מיליוני יהודים רק מראה את חשיבותה של מדינה יהודית.
      • ההשתתפות של הישוב היהודי במלחמת העולם השנייה לצד מדינות הברית. נתנה לנו את הזכות להאימנות על העמים שיש להם מדינה.

הצדקות בן ליאומיות:

    • ההצדקה להקמת מדינה יהודית נובעת מתמיכה והקרה בן לאומית כפי שבה לביטוי בהצהרת בלפור ובהחלטת האום בתוכנית החלוקה בכ״ט בנובמבר.

ההצדקה מתוקף הזכות הטבעית האונברסלית של העם היהודי:

    • ההצדקה להקמת מדינה יהידית בארץ ישראל נובעת מהזכות הטבעית והאונברסלית של כל עם להגדרה עצמית

יהודית

דמוקרטית

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית

תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום

לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו

תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין

צור ישראל

תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות

קריאה לעם היהודי להתלכד למען המדינה.

על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה

הקמת המוסדות הדמוקרטים

נאמנות למגילת האום.

השיתוף של ערביי הארץ, והבטחה של נציגותם במוסדות המדינה.

פניות לגורמים שונים:

    1. פנייה לאום
    2. פנייה לערביי ישראל לשמור על השלום ולקחת חלק בהקמת המדינה על בסיס שיויון.
    3. פנייה למדינות השכנות לשלום, ושיתוף פעולה לקידום המזרח התיכון.
    4. פנייה לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב המדינה ולסייע בהקמת המדינה.

האמנה החברתית:

הרעיון של האמנה החברתית נועד לתת הסבר להצדקה שבקיום משטר דמוקרטי לפי הסבר זה, חיו אנשים בלי שילטון ומשטר במצב הזה הם היו חשופים לפגיעה בבטחונם וזכויות האדם שלהם. לכן הם הסכימו מרצונם להתארגן במסגרת של חברה ומדינה. ולוותר על חלק מהחופש שלהם. ולקבל על עצמם, כללים חוקים פיקוח ומגבלות. במסגרת ברית או חוזה זה בני האדם מאבדים חלק מחרותם הטבעית אך בתמורה הם זוכים לביטחון קיומי ולדאגה לזכויותהם באמצעות השלטון.

דמוקרטיה הגדרה: הדמוקרטיה היא שילטון העם באמצעות העם ולמען העם.

דמוקרטיה פורמליתדמוקרטיה כתצורת ממשל, מקור הסמכות של השלטון הוא העם ולצורך כל מתקיימים בחירות לפי כללים דמוקרטים ברורים, החלטות מתקבלות לפי החלטת הרוב. שלטון הרוב הוא הערך הראשון בדמוקרטיה פורמלית.

דמוקרטיה מהותית דמוקטיה כערך, כהשקפת עולם וכעורך חיים. בדמוקרטיה מהותית כאן מודגשת חשיבות זכויות האדם כערך מהותי בלגטמציה של השלטון. על השלטון לדאוג לכך שבהחלטותיו אין פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות וחובה לוודא שהכרעת הרוב לא פוגעת בזכויות המיעוט, בדמוקרטיה מהותית יודגשו ערכים כמו פרואליזם וסובלנות.

עריכי הדוקרטיה

      1. חרותפרושה שלכל אדם יש את הזכות לנהל את חייו לפי דרכו ואין להכריח אותו לפעול בניגוד לרצונו כל עוד אינו פוגע באחרים, ואינו פוגע להם לממש את זכיותהם. נהוג להבחין בין שתי ערכי חרויות חרות ל… – חרות חיובית שמאפשרת לו לבחור לפעול לפי דרכו. חרות מ… – חרות שמגינה על הפרט מפני השלטון מפני אחרים כמו חרות ממעצר שרירותי.
      2. שיוויוןפרושו של לכל אחד שלכל בני האדם זכות שווה לחרות אך חובתה של המדינה שלכל המדינה יהיו תנאי חרות בסיסיים כדי שיוכלו לממש את הפוטנצייל שלהם.

גישה ליברלית

גישה סציאל דמוקרטית

הערך המרכזי

חירות

שיוון

מי עומד במרכז

הפרט

החברה

תפקיד הממשל

הגנה על כל הזכויות

ליצוןר שיוון ולספק לשילטון

מטרה

גישה ליברלית:

  • מדגישה את החרות הכלכלית על פני שיוויון חברתי כללי, סוברת שרחות מקדמת את טובת החברה כולה ובתוכה גם את החלשים.
  • דגש על יוזמה פרטית ותחרות, פעילות במסגרת שוק חופשי.
  • מעורבות המדינה היא מינמלית ומצומצמת לדוגמא: הפרטה, קיצוץ תקציבים, צימצום קצבאות.
  • תמיכה בצימצום המיסוי למינימום.

גישה סציאל דמוקרטית:

מדגישה את השיויון הכלכלי חברתי על פני חרות כלכלית, בעד סוליטריות חברתית וצימצום פערים.

מדגישה את אחריות הכלכלה לחלש על ידי רשת סיוע כלכלית חברתית מהמדינה.

המדינה מעורבת בתחום הכלכלי חברתי במידה רבה, סיבסוד שירותים הענקת שירותיים חברתיים חקיקה חברתית פיקוח על מחירי מוצרי יסוד.

תמיכה במיסוי גבוה, על העשורונים העליונים (מיסוי פרוגסורי)

גישה ליברלית

גישה סציאל דמוקרטית

תחום משפטי

הגבלות מינימליות

אין שיוויון בפני החוק

תחום פוליטי

תחופ כלכלי חברתי

עידן

נכתב על ידי עידן

מה קורה קוראים וקוראות יקרים:)?

אני עידן ואני המנהל והמייסד של אתר Widgeti ואת ערוץ היוטיוב שלנו:)

אני מגיל קטן חיי ונושם טכנולוגיה!
מהwindowsXP ועד היום אני אוהב טכנולוגיה, לומד טכנולוגיה ונכון לשלוש שנים האחרונות גם כותב ומפיק תכני טכנולוגיה.

סמארטפון - iPhone11 | מחשב: MacBook Pro 15" 2017

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Loading…

0

סיכום לבגרות היסטוריה – ערים וקהילות

סיכום אזרחות – זכויות אדם בסיסיות