in ,

חוברת הכנה לבגרות באזרחות | סיכום מלא לבגרות באזרחות

3 3 3 6 7 9 הנחיות כלליות 1. מבנה המבחן ………………………………………………………………………………………. 2. הנחיות לכתיבת תשובות בבגרות ……………………………………………………………… 3. אסטרטגיה מומלצת לפתרון המבחן ………………………………………………………….. 4. מיפוי מושגי יסוד מהמחוון לפי נושאים ……………………………………………………… 5. הערות חשובות לגבי סיכום החומר הלימודי ………………………………………………..
10 10 10 11 סיכום החומר הלימודי פרק 1: רקע היסטורי והכרזת העצמאות  רקע היסטורי ………………………………………………………………………………………  הכרזת העצמאות …………………………………………………………………………………
13 13 14 16 17 19 21 21 24 25 27 פרק 2: הרעיון הדמוקרטי  עקרון שלטון העם …………………………………………………………………………………  תרבות פוליטית דמוקרטית ……………………………………………………………………..  עקרון הכרעת הרוב ……………………………………………………………………………….  זכויות האדם והאזרח וחובותיו ………………………………………………………………..  גישות כלכליות-חברתיות במדינה דמוקרטית ……………………………………………….  גלובליזציה ………………………………………………………………………………………….  עקרונות הגבלת השלטון והפרדת רשויות …………………………………………………….  עקרון שלטון החוק ……………………………………………………………………………….  גבולות בדמוקרטיה ……………………………………………………………………………….  תפיסות דמוקרטיות ………………………………………………………………………………
29 29 31 37 38 42 פרק 3: מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית  הרעיון הלאומי …………………………………………………………………………………….  המאפיינים היהודיים של המדינה ……………………………………………………………..  האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות ……………..  המיעוטים בישראל ……………………………………………………………………………….  השסע הלאומי ואתגר החיים המשותפים ……………………………………………………
44 44 51 54 56 פרק 4: המשטר במדינת ישראל  היסודות החוקתיים של מדינת ישראל ………………………………………………………..  הרשות המחוקקת: כנסת ישראל ………………………………………………………………  הרשות המבצעת: הממשלה …………………………………………………………………….  הרשות השופטת …………………………………………………………………………………..
61 61 65 אשכולות  שאלה 11: רשויות מקומיות  שאלה 12: מעורבות אזרחית ופיקוח על רשויות השלטון
71 סיכום מושגים לפי קטגוריות (“ציין”)

2

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

מבנה המבחן

פרק ראשון: שאלות אירוע (יש לבחור 1 מתוך 2). פרק שני

– שאלות ידע פשוט (יש לבחור 3 מתוך 5 שאלות).

– שאלות ידע מורכב על חמשת אשכולות בחירה (יש לבחור שאלה 1 מתוך 5 שאלות). פרק שלישי: קטע אנסין אחד (יש לבחור 2 מתוך 3 שאלות). בחלק זה יכולות להופיע שאלות על כל נושא מכלל החומר לבחינה. פרק רביעי: שאלות אירוע עם צד אחד ושאלות עמדה (יש לבחור 2 מתוך 5 שאלות). * סה”כ יש להשיב על 9 שאלות מתוך 20 שאלות הבחינה, בהתאם להנחיות בכל פרק.

מפתח ההערכה

הנחיות לכתיבת תשובות בבגרות

כתיבת תשובה לשאלת אירוע – צה”ה (ציין-הצג-הסבר)

מרבית מבחן הבגרות מורכב משאלות הנקראות שאלות אירוע (או חצי אירוע), בהן מופיע טקסט קריאה ולאחריו שאלה, שלתשובה שלה יש מבנה קבוע בעל שלושה חלקי תשובה:

ציין: כתיבת המושג עצמו בלבד – ללא פירוט / הסבר / תיאור.

הצג: הגדרת המושג במילים שלנו – ללא התייחסות לקטע.

הסבר:  ציטוט – העתקת משפט מהקטע המוכיח שאכן מדובר במושג אותו זיהינו.  קישור – הסברת הקשר בין הנכתב בקטע לבין המושג עצמו.

דוגמה לשאלה

על פי הצעת חוק חדשה שיוזם יו”ר הוועדה לזכויות הילד, יוגבלו הורים במתן שם מוזר, חריג או מגוחך לילדם. המציע אומר כי פקידי רישום השמות במשרד הפנים יוכלו לעכב בקשה של הורים להעניק שם לילד, אם השם עלול להיתפס בעיני הסביבה כפוגעני, מגוחך או בלתי הולם, דבר שישים את הילד ללעג ולביזוי והשפלה בעיני חבריו.

– ציינו והציגו מהי הזכות של הילד עליה מנסה הצעת החוק החדשה להגן. הסבירו על פי הקטע.

3

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

שלבים במענה על השאלה

1. קריאת השאלה והבנתה: כשאנו קוראים את השאלה אנו צריכים להבין שני דברים: א. איזה מושג מבקשים מאתנו, ופה חשוב מאוד שלא להתבלבל בין קבוצות המושגים!!! (עקרונות דמוקרטיים/ זכויות/ גישות כלכליות-חברתיות/ תנאים לבחירות דמוקרטיות וכו’…). בהתייחס

לדוגמה: מבקשים מאתנו לציין זכות, אז עלינו לזכור את שמות כל הזכויות הקיימות מהן נוכל לבחור את הזכות המתאימה ביותר לטקסט (כבוד; חיים וביטחון; הליך משפטי הוגן; חירות – ביטוי/ תנועה/ עיסוק/ מחשבה ומצפון/ דת/ מדת; שוויון; קניין).

ב. למי מתייחסת השאלה, כלומר – לאיזה גורם המושג מתייחס. לעיתים ישנם מספר גורמים בשאלה, ואותו מושג יכול לכוון לתשובות שונות בהתייחס לגורמים השונים. בהתייחס לדוגמה: השאלה שואלת על הזכות של הילד (=הגורם) שעליה הצעת החוק מנסה להגן.

2. קריאת הטקסט והבנת המושג המבוקש: בשלב הזה אנו קוראים את טקסט ובודקים היכן מצוין הגורם עליו מדובר בשאלה ומאתרים את המושג המבוקש. בהתייחס לדוגמה: מצוין שהצעת החוק החדשה נועדה
למנוע מהורים לתת שם לילד שישפיל אותו, ועל כן ברור שהזכות עליה מדובר היא הזכות לכבוד (אגב – אם השאלה היתה “ציינו והציגו את הזכות שההורים רוצים לממש במתן השם לבנם” התשובה היתה אחרת לגמרי = חופש הביטוי, ולכן מאוד חשוב להבין על מי מדובר בשאלה).

3. סימון הציטוט המעיד על המושג המבוקש: סימון בקו / בהדגשה את המשפט המוכיח שמדובר על המושג אליו אתם מתכוונים.

4. מענה על השאלה:

(ציין) הזכות עליה מנסה הצעת החוק החדשה להגן היא הזכות לכבוד. (הצג) הזכות לכבוד משמעותה, שזכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל, אכזרי ובלתי אנושי; שזכותו לחיות ללא חשיפה וחדירה לחייו, לגופו או לחפציו ללא רשותו; ושזכותו שלא יפרסמו עליו מידע שקרי. (הסבר) “דבר שישים את הילד ללעג ולביזוי והשפלה בעיני חבריו”, כלומר, בקטע מסופר על הצעת חוק חדשה שמטרתה להגן על הילדים מפני שמות פוגעניים, מגוחכים או בלתי הולמים שההורים שלהם יתנו להם, כדי שהם לא יחוו השפלה מצד חבריהם. בכך הצעת החוק מגנה על כבודם של הילדים, ולכן מדובר בזכות לכבוד.

שימו לב

1. לא ניתן להסתפק בציטוט ללא הסבר במילים שלכם(!) 2. הגדרת המושג עצמו צריכה להיות מלאה, ולכלול את כל הרכיבים הנדרשים. 3. רצוי מאוד לשלב חלקים מהגדרת המושג בחלק ה”הסבר” של התשובה, לפני / אחרי הציטוט. 4. יש להקפיד לסמן “מרכאות” כשמצטטים מהטקסט.

כתיבת תשובה לשאלת אשכול

המענה לכל אחת משאלות האשכול הוא לפי מבנה A-B-AB, כלומר: (A) הצג מושג א’, (B) הצג מושג ב’, (AB) הסבר את הקשר ביניהם לפי ההנחיות בשאלה.

4

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

דוגמה לשאלה

הצג את המושג משאל עם. הסבר כיצד עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי במשאל העם.

תשובה

(A) משאל עם הוא כלי של דמוקרטיה ישירה, הכולל שאלה מוגדרת המופנית לאזרחים. בחלק מן המדינות תוצאותיו מחייבות באופן חד משמעי, ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים.
(B) עקרון שלטון העם עקרון יסוד של הדמוקרטיה, המגדיר שכלל האזרחים הם הריבון, בכך שהם בוחרים

שלטון של נציגים לזמן קצוב המוגדר בחוק. (AB) עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי במשאל עם בכך, שבמשאל העם האזרחים מממשים את ריבונותם

באופן ישיר ובוחרים בסוגיה מסוימת שהשלטון שאל אותם לגביה.

כתיבת תשובה לשאלת עמדה

בפרק ד’ בבחינת הבגרות ישנן 5 שאלות, מתוכן שתי שאלות עמדה.

לכתיבת התשובה בפועל יש שני שלבים שלב א’- טענה: עליכם לנקוט עמדה ביחס לסוגיה השנויה במחלוקת ולהציגה כטענה. ניתן להביע עמדה אמביוולנטית כל עוד היא בהירה ומנומקת, כלומר מבהירים את האמביוולנטיות ומנמקים אותה. למשל: “מצד אחד אני תומך ב.., אך מצד שני אני מתנגד לכך.” לא יתקבלו נימוקים המבוססים על עובדות שגויות לחלוטין שברור שהתלמיד המציא לצורך התשובה. שלב ב’- שני נימוקים: יש לכתוב שני נימוקים שבעזרתם אתם אמורים לבסס את עמדתכם. שני הנימוקים צריכים להיות שונים זה מזה. כלומר, כל נימוק צריך להישען על פריט מידע אחד לפחות, מהידע שרכשתם באזרחות, השונה מפריט המידע שעליו נשען הנימוק השני.

הקריטריונים לפיהם תיבדק התשובה 1)הטענה: העמדה שמציג התלמיד צריכה להיות מנוסחת כטענה , ברורה ובהירה. 2) הנימוקים: הנימוקים שמביא התלמיד צריכים להיות מקושרים באופן לוגי לעמדה שהביע, בהירים וברורים, רלוונטיים לסוגיה שהועלתה בשאלה, מבוססים על מושגים מלימודי האזרחות, מקושרים לסוגיה הספציפית המופיעה בשאלה – ומוצגים לפי מבנה צה”ה (ציין-הצג-הסבר).

שאלת עמדה לדוגמה

בישראל יש ויכוח בעניין גובה התקציב המיועד לקצבאות ילדים. יש התומכים בהגדלת תקציב זה, ואחרים טוענים שיש לצמצם אותו. הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך, ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות. בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה: א. טענה – הצגת עמדתך בעניין באופן ברור. ב. הנמקה – הצגת שני נימוקים, שבעזרתם אתה מבסס את טענתך על מושגים וידע מלימודי האזרחות.

5

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

דוגמה לתשובה

שלב א’- טענה

אני תומכת בהגדלת התקציב המיועד לקצבאות ילדים.

שלב ב’- שני נימוקים

אני תומכת בטענה זו משני נימוקים:

 ראשית, אני תומכת בגישה הסוציאל-דמוקרטית, המדגישה את השוויון החברתי-כלכלי, ומאמינה שהמדינה אחראית ומחויבת לדאוג לרווחתם של האזרחים – במיוחד החלשים, שתומכת במיסוי גבוה על העשירונים העליונים ובצמצום פערים, ומעודדת התערבות גדולה של המדינה בתחום הכלכלי-חברתי, וכוללת פעולות כגון: העלאת מיסים, סבסוד שירותים, ומתן קצבאות. אני חושבת שיש להגדיל את התקציב למתן קצבאות הילדים, כדי שיהיה שוויון חברתי – כלכלי ולא יהיו פערי מעמדות.

 שנית, אני תומכת בהגדלת תקציב הקצבאות כדי לאפשר את מימוש הזכויות החברתיות- כלכליות שהמדינה מעניקה כדי לספק רמת חיים נאותה לאזרחיה, ביניהם: בריאות, חינוך, דיור, רווחה והעסקה. ישנן אוכלוסיות מוחלשות בחברה שבלעדי הקצבאות הללו ילדיהם
ייאלצו לחיות בעוני שעל סף הקיום בכבוד כיצור אנוש. לפיכך לדעתי על המדינה להגדיל את התקציב המיועד לקצבאות ילדים.

אסטרטגיה מומלצת לפתרון מבחן הבגרות

1. להביא שעון, להניחו על השולחן ולבדוק את הזמנים במהלך המבחן. 2. להקדיש 10 דק’ ראשונות לתכנון המענה על המבחן

 לקרוא את כל השאלות במבחן (לא את הטקסטים) ולסמן בעיגול את סוג המושג המבוקש בשאלות (עקרון דמוקרטי / זכות / הצדקה וכו’), ואת חלקי השאלה (ציין, הצג, הסבר).

 לסמן את כל 9 השאלות שאנו יודעים לענות עליהן הכי טוב במבחן.  לרשום על המבחן / בדף טיוטה את המושגים הרלוונטיים לפי סוג המושג שניתן (לדוגמה: סוגי

דמוקרטיה = ישירה, עקיפה).  להתחיל לענות על השאלות הקלות ביותר, ולהשאיר את השאלות הקשות והבעייתיות לסוף.

3. כשמתחילים לענות על שאלה לקרוא אותה שוב כדי לדעת במה להתמקד בקטע קריאה, ותוך כדי למרקר את המשפטים מהטקסט אותם נרצה לצטט בתשובה.

4. אם ‘נתקעים’ על שאלה מסוימת – להשאיר לה מקום בדף התשובות, להמשיך הלאה ולחזור אליה בסוף. 5. ככלל מומלץ להשאיר את פרק 3 (קטע הקריאה) לסוף, ולהתחיל במענה על פרקים 1,2,4. 6. מגישים את המבחן רק לאחר שווידאתם שעניתם על כל השאלות, ועל כל הסעיפים בשאלות.

7. מוקצות שעתיים ורבע לענות על מבחן הבגרות. להלן זמנים מומלצים:  תכנון מענה על המבחן = 10 דק’.  פרק1=20דק’.  פרק2=40דק’.  פרק3=40דק’.  פרק4=20דק’.  בדיקת המבחן = 5 דק’.

6

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

חשוב לזכור! 1. לשים לב לסוג המושג המבוקש בשאלה ולמי מתייחסים בשאלה (לדוגמה: זכות, סוגי זכויות, עקרון דמוקרטי, גישה

כלכלית-חברתית וכו’). 2. לענות על כל חלקי השאלה ועל כל השאלות שנתבקשתם (לא להגיש מבלי לבדוק!!!). 3. לא ‘להתקע’ על אף שאלה – להמשיך ולחזור בסוף. 4. לא להילחץ, וגם אם יש ‘בלק-אווט’ לקחת אוויר ולהתחיל בשאלות הכי קלות. 5. לענות על כמה שיותר סעיפים בשאלות (ציין/הצג/הסבר), כדי לקבל כמה שיותר נקודות, וגם אם יודעים רק חלק

מהשאלה בסופו של דבר לענות ולא לוותר עליה!

מיפוי מושגי יסוד מהמחוון לפי נושאים

פרק 1: רקע היסטורי והכרזת העצמאות

מושגים נוספים (4) 1. הצהרת בלפור 2. כתב המנדט 3. החלטה 181-תוכנית החלוקה 4. הכרזת העצמאות סוגי הצדקות בהכרזה (3) 1. הצדקה היסטורית 2. הצדקה משפטית-בינלאומית 3. הצדקה טבעית חלקי ההכרזה (3) 1. החלק ההיסטורי 2. החלק הביצועי-מעשי 3. החלק המציג את עקרונות המדינה והפניות לגורמים השונים
מאפייני המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה (2) 1. מדינה דמוקרטית (3) 2. מדינה יהודית (2) פניות לגורמים בהכרזה (4) 1. לאו”ם 2. לערבים תושבי מדינת ישראל 3. למדינות ערב השכנות 4. לעם היהודי בתפוצות

פרק 2: הרעיון הדמוקרטי

זכויות האדם-טבעיות (12) 1. כבוד – פרטיות – שם טוב כ”ח החש”ק 2. חיים וביטחון 3. הליך משפטי הוגן 4. חירות א. חופש הביטוי ב. חופש המחשבה והמצפון ג. חופש התנועה ד. חופש העיסוק ה. חופש דת ו. חופש מדת 5. שוויון 6. קניין סוגי דמוקרטיה (2) 1. ישירה 2. עקיפה ערכים / עקרונות דמוקרטיים (10) פס”ח 3-ש 4-ה 1. פלורליזם 2. סובלנות 3. חירות 4. שוויון 5. שלטון העם 6. שלטון החוק 7. הסכמיות 8. הכרעת רוב 9. הגבלת השלטון 10. הפרדתרשויות
סוגי זכויות (4) 1. אדם-טבעיות אכפ”ת 2. כלכליות-חברתיות 3. פוליטיות-אזרחיות 4. תרבותיות-קבוצתיות
אה”ה סוגי מדיניות (3) 1. אפליה פסולה 2. הבחנה מותרת 3. העדפה מתקנת
מושגים נוספים (13) 1. משאל עם 2. בחירות דמוקרטיות 3. תרבות פוליטית דמוקרטית 4. עריצות הרוב 5. זכויות עובדים ותנאי עבודה 6. התנגשות בין זכויות (או בין זכויות לאינטרס ציבורי) 7. גלובליזציה 8. חוקה 9. אלימות פוליטית 10. סירובמטעמימצפוןואידיאולוגיה 11. פקודה בלתי חוקית בעליל 12. דמוקרטיהמתגוננת 13. דמוקרטיהמתגוננתבישראל 14. מעצרמנהלי 15. תקנות לשעת חירום / חקיקת חירום. תנאים הכרחיים לבחירות דמוקרטיות (5) 1. כלליות 2. חשאיות 3. מחזוריות 4. שוויוניות 5. התמודדות חופשית והוגנת כ”ח מש”ה מאפייני שיטת הבחירות בישראל (3) 1. רשימתית רא”י 2. ארצית 3. יחסית חובות במשטר דמוקרטי (2) 1. חובות האדם 2. חובות האזרח גישות כלכליות-חברתיות (2) 1. ליברלית 2. סוציאל-דמוקרטית
מנגנוני פיקוח וביקורת (2) 1. פורמליים 2. בלתי-פורמליים
סוגי תפיסות דמוקרטיות (3) 1. דמוקרטיה ליברלית-אינדיבידואלית 2. דמוקרטיה רפובליקנית 3. דמוקרטיה רב-תרבותית

7

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

פרק 3: מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית

מושגים נוספים (17) 1. מדינה 2. קבוצה אתנית 3. לאום 4. סוגיית ‘מיהו יהודי?’ 5. מעמד השפה העברית 6. לוח השנה העברי 7. הסדר הסטטוס-קוו (אשכ”ח) 8. אחריות המדינה לתפוצות 9. יחס התפוצות למדינה 10. מעמד המיעוטים בישראל 11. ערביםבישראל 12. דרוזיםבישראל 13. נוצריםבישראל 14. ביטויקבוצותהמיעוטבמרחב הציבורי 15. ביטוי קבוצות המיעוט בהיבט המוסדי 16. השסעהלאומיבישראל 17. דרכי התמודדות עם השסע הלאומי חוקים שיש בהם ביטוי ללאום היהודי (5) 1. חוק השבות 2. חוק האזרחות 3. החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם 4. חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה 5. חוק יסוד מקרקעי ישראל חוקים שיש בהם ביטוי לדת היהודית (4) 6. חוק בתי הדין הרבניים 7. חוק שעות עבודה ומנוחה 8. חוק איסור גידול חזיר 9. חוק חג המצות חוקים שיש בהם ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית (3) 10. חוק חינוך ממלכתי (מטרות החינוך) 11. חוק רשות השידור 12. חוקיסודותהמשפט(המשפט העברי) סוגי לאומיות (2) 1. לאומיות אתנית-תרבותית 2. לאומיות פוליטית-אזרחית
סוגי מדינות לאום (4) 1. מדינת לאום אתנית-תרבותית 2. מדינה דו-לאומית 3. מדינה רב-לאומית 4. מדינת לאום פוליטית (/ כל אזרחיה)
הצדקות דמוקרטיות למדינת לאום אתנית תרבותית (3) 1. הצדקה קולקטיבית (הזכות להגדרה עצמית) 2. הצדקה ע”פ עקרון הכרעת הרוב 3. הצדקה ע”פ הזכות לביטחון ומניעת רדיפות
סמלי המדינה (3) 1. דגל 2. סמל המדינה 3. המנון המדינה “התקווה”
דרכי ביטוי לשסע הלאומי (4) 1. אפליה ממוסדת בחקיקה 2. אפליה ממוסדת במדיניות 3. אפליה ממוסדת בהתיישבות 4. אפליה חברתית סיבות וגורמים לשסע הלאומי (3) 1. הסכסוך היהודי-ערבי / ישראלי- פלסטיני 2. התנגשות בין הזהות הלאומית לבין הזהות האזרחית של הערבים 3. מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית

פרק 4: המשטר במדינת ישראל

מ”מ הרשות המבצעת (5) 1. הרשות המבצעת 2. קואליציה 3. תפקידי הממשלה  קביעת מדיניות ויישומה  סמכות שיורית של הממשלה  חקיקתמשנה  תקנותלשעתחירום 4. סוגי אחריות  אחריותממשלתיתמשותפת  אחריותמניסטריאלית
הרשות השופטת (7) 1. הרשות השופטת 2. אי התלות של הרשות השופטת 3. סוגי משפט  משפטאזרחי  משפטפלילי
4. בג”ץ 5. ביקורת שיפוטית 6. אקטיביזם שיפוטי א”פ
היסודות החוקתיים של מדינת ישראל (7) 1. המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות 2. פשרת הררי 3. חוק יסוד בישראל 4. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 5. חוק יסוד: חופש העיסוק 6. סוגיית מיהו יהודי 7. חוק האזרחות הרשות המחוקקת (10) 1. הרשות המחוקקת 2. הצבעת אי אמון 3. חוק התקציב 4. קואליציה 5. אופוזיציה 6. מליאה 7. ועדות הכנסת 8. קריאה טרומית 9. קריאה ראשונה 10. קריאה שניה ושלישית

8

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

הערות חשובות לגבי סיכום החומר הלימודי

 בסיכום החומר הלימודי תמצאו מושגי חובה לבגרות המופיעים ב”מחוון מושגי יסוד” המעודכן ביותר שפרסמה המפמ”רית באזרחות, ותדרשו לדעת לכתוב אותם לבגרות בחלק ה”הצג” בתשובה. מושגי חובה אלו יופיעו בסיכום בסימן # ובסימון צהוב.

 הכוכביות המופיעות בהגדרות מפרידות בין הרכיבים השונים של המושג – שאת כולם יש לזכור למבחן הבגרות. המילים המובלטות יכולות להוות מילות מפתח עבורכם שיסייעו לזכור כל רכיב.

 מתחת למושגי המחוון מופיעים הסברים והרחבות בנושא, שיש לדעת להסביר אותם במילים שלכם.

קריאה נעימה ומעניינת ובהצלחה בבגרות!!

9

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

פרק 1: רקע היסטורי והכרזת העצמאות

רקע היסטורי והחלטה 181

החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל

1. # הצהרת בלפור: מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור (ב – 1917) ללורד היהודי רוטשילד, * המודיע על החלטת ממשלת בריטניה לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

2. # כתב המנדט: הסמכה לבריטניה על ידי חבר הלאומים (ב – 1922), * להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל (יישום הצהרת בלפור). * המנדט ניתן על ארץ ישראל משני עברי הירדן (בריטניה הוציאה את עבר
הירדן המזרחי מחוץ למנדט ובכך הניחה תשתית לממלכת ירדן). * המנדט מדגיש את הצורך לשמור את

הזכויות האזרחיות והדתיות של לא-יהודים בארץ ישראל.

3. # החלטה 181 – תוכנית החלוקה: החלטת עצרת האו”ם בכט’ בנובמבר 1947 (29.11.47),* להקים בתוך החלק שנותר מן המנדט בארץ ישראל המערבית, מדינה יהודית ומדינה ערבית. * ההנהגה היהודית קבלה את
התכנית, אך ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו בפעולות איבה/ מלחמה (השלב הראשון של

מלחמת העצמאות).  בהחלטה: 33 מדינות הצביעו בעד, 13 נגד, ו- 10 נמנעו.  החלטת האו”מ התבססה על שתי הנחות יסוד:

1. ליהודים ולערבים זיקה מוצדקת לשטחי א”י המערבית (Palestine). 2. שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת בשל העוינות ביניהם.

 בהחלטהנקבעכי: 1. יוקמו שתי מדינות לשני עמים – מדינה יהודית ומדינה ערבית. 2. המשטר שיונהג בשתי המדינות יהיה משטר דמוקרטי. 3. יתקיימו “בחירות לאסיפה מכוננת, שייערכו על יסודות דמוקרטיים”, 4. האסיפה המכוננת הנבחרת של כל מדינה תחוקק חוקה דמוקרטית במדינתה. 5. ירושלים תהיה עיר בינלאומית. 6. בין שני העמים יתקיים שיתוף פעולה כלכלי שיתבטא בהקמתה של מועצה כלכלית משותפת.

 כאמור, כבר באותו ערב ההנהגה הערבית דחתה את ההצעה של האו”ם והחלו התפרעויות דמים בארץ.  עם זאת, ועל אף הלחצים מצד ארה”ב והאו”ם לדחות את הכרזת המדינה בשל גילויי האלימות בארץ

ואיומי מדינות ערב לפלוש אליה, הוחלט להכריז על המדינה עם יציאת הבריטים מהארץ.

10

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

הכרזת העצמאות ומגילת העצמאות

# הכרזת העצמאות: מסמך ההכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם (=נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל). * ההכרזה התקיימה בה’ באייר תש”ח / 14 במאי 1948, בתל אביב, בעיצומה של מלחמת העצמאות, * והיא כוללת את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הצדקות שונות להכרזה זו, הצהרת כוונות

לגבי אופייה של המדינה החדשה, ופניות לגורמים שונים.

חלקי ההכרזה

חלק א’: ההצדקות להקמת המדינה

 החלקהראשוןהואסקירההיסטוריתשלתולדותישראלבהמופיעותהצדקותלהקמתהמדינה,המבוססות על תקופת מהמקרא, הגלות, דרך הרצל, הקונגרס הציוני, בלפור, השואה והחלטת עצרת האו”ם מיום כ”ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית.

 החלק מסתיים בציטוט-“זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית”- זכות טבעית לא קונים ולא מבקשים אלא נולדים איתה. כלומר, העם היהודי הוא עם ככל העמים ויש לו זכות טבעית להקים מדינה.

ההצדקות המופיעות בהכרזת העצמאות # הצדקות היסטוריות: הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות לאירועים היסטוריים (חובה לזכור 3 דוגמאות):

1) בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ”ך. 2) במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל. 3) נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס. 4) השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית.

5) השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו”ם. # ההצדקות הבינלאומיות (משפטיות): הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל, * הכוללת החלטות רשמיות של מדינות וגופים

בינלאומיים, כדוגמת: הצהרת בלפור, כתב המנדט, החלטת האו”ם על החלוקה – החלטה 181. # הצדקה טבעית: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית.

חלק ב’: החלק המעשי – הקמת המדינה

 חלקזהכוללאתההכרזהעצמה,אתשםהמדינה,אתמועדההכרזה,אתמוסדותוסדריהשלטוןואתאופי המדינה (מדינה יהודית).

 מהחלק המעשי עולים רעיונות דמוקרטיים: עקרון שלטון העם, עקרון הפרדת הרשויות , עקרון הגבלת השלטון באמצעות בחירות והבטחה לכתיבת חוקה פורמאלית, שתהיה בסיס להקמת רשויות נבחרות.

חלק ג’: החלק ההצהרתי – אופי המדינה

 בחלק זה מופיעים פירוט עקרונותיה ואופייה של המדינה החדשה, הקולטת עלייה יהודית, ובעלת אופי דמוקרטי (למרות שהמילה דמוקרטיה אינה מופיעה במגילה מאחר וזו מילה לועזית). עקרונות הדמוקרטיה המופיעים בהכרזה: שוויון, חירות, צדק, שלום, חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; התחייבות לשמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות; ונאמנות לעקרונות האו”ם. כמו כן מופיעות בחלק זה הפניות לגורמים

השונים המצביעות על הקשרים של עם ישראל עם האו”ם, ערביי ישראל, מדינות ערב, יהודי התפוצות. 11

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

# מאפייני המדינה היהודית הבאים לידי ביטוי בהכרזה: בהכרזה בא לידי ביטוי האופי היהודי של המדינה בדברים הבאים (חובה לזכור 2 דוגמאות):

1) בשם המדינה: מדינת ישראל / בהכרזה עליה כמדינה יהודית. 2) בפתיחת שעריה לכל יהודי. 3) בקריאה לעם יהודי להתלכד סביבה. 4) בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות הצדק והשלום במורשתם של נביאי ישראל.

# מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה: בהכרזה בא לידי ביטוי האופי הדמוקרטי של המדינה בדברים הבאים (חובה לזכור 3 דוגמאות):

1) הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים (קיום בחירות/ כינון חוקה).

2) הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין / בהבטחה לחרות דת מצפון לשון חינוך תרבות.

3) בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו”ם. 4) בקריאה לערבים להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה. 5) בהבטחה להעניק לערבים נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה. 6) שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. 7) פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.

# פניות לגורמים שונים 1) לאו”ם – לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה ולקבל את ישראל לתוך משפחת העמים. 2) לערבים תושבי מדינת ישראל שזה עתה קמה: לשמור על השלום, ולקחת חלק בהקמת המדינה על יסוד

אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה.

3) למדינות שכנות: מושטים יד לשלום, לשכנות טובה ולשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו.

4) לעם היהודי בתפוצות: להתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מעמד המיעוטים על פי ההכרזה: על פי ההכרזה מדינת ישראל מתחייבת לשמור על מעמד המיעוטים במדינה כאזרחים שווי זכויות, המוזמנים להשתתף בבניית המדינה ולקבל נציגות שווה במוסדותיה. ההכרזה מבטיחה שהמדינה תשמור על זכויות כמו הזכות לשוויון, חופש דת, מצפון ולשון לכל האזרחים, כולל המיעוטים.

מעמדה המשפטי של ההכרזה: מגילת העצמאות, שאותה הקריא דוד בן גוריון בהכרזה, היא מסמך הצהרתי המהווה אבן יסוד וה”אני מאמין” של מדינת ישראל שתקום, אך אין לה מעמד חוקי / חוקתי. עם זאת, מוסדות השלטון מושפעים ממנה, ובהעדר חוק ניתן להסתמך על הכתוב בה (החלק היחיד שיש בו היבט משפטי הוא

ההכרזה על המדינה ושם המדינה).

12

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

פרק 2: הרעיון הדמוקרטי

עקרון שלטון העם

# עקרון שלטון העם: עקרון יסוד של הדמוקרטיה * המגדיר שכלל האזרחים הם הריבון, * בכך שהם בוחרים שלטון של נציגים לזמן קצוב המוגדר בחוק.

שלטון עם יכול להתקיים בשתי צורות: דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה עקיפה. # דמוקרטיה ישירה: כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא נציגים. (הדמוקרטיה הישירה באה לידי ביטוי כיום באמצעות משאל עם).

# משאל עם: כלי של דמוקרטיה ישירה, * הכולל שאלה מוגדרת המופנית אל כלל ציבור האזרחים. * בחלק מן המדינות תוצאותיו מחייבות באופן חד משמעי, ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים.1

יתרונות וחסרונות משאל העם (לזכור לפחות 2 יתרונות ו -2 חסרונות)

חסרונות יתרונות
1. במשאל עם השאלה מנוסחת ע”י הממשלה וקיים חשש שניסוחה יהיה באופן בעייתי ומוטה. 1. משאל העם משקף את עמדת העם ונותן ביטוי נאמן ומדויק לרצון הציבור.
2. החלשת הממשל הפרלמנטרי – קיום הרבה משאלי עם עלול לפגוע בסמכותם של חברי הכנסת לקבל החלטות בנושאים חשובים. 2. משאל העם מטפח את האחריות האישית והתודעה הפוליטית והדמוקרטית של האזרחים.
3. במשאל עם מתקבלת החלטה שיכולה לגרום לקרע בעם ולהחריף את הפילוג הקיים בו. 3. משאל העם הוא כלי לפיקוח וביקורת על השלטון.
4. במשאל עם התשובה היא של “בעד / נגד” ללא אפשרות של פירוט והתייחסות למורכבות של הסוגיה. 4. משאל עם מעניק לשלטון עוצמה וגיבוי לממש את מדיניותו (במידה והתקבלה החלטת הממשלה).

הסיבות בגלל לא ניתן כיום לקיים דמוקרטיה ישירה אלא רק עקיפה: (לזכור לפחות 2-3 סיבות) 1. גודל האוכלוסייה – מבחינה טכנית לא ניתן לכנס את כל האזרחים למעמד קבלת ההחלטות. 2. היעדר יכולת כלכלית וזמן של האזרחים להשקיע בעניינים פוליטיים שיבוא ע”ח פרנסתם האישית. 3. היעדר המומחיות הנדרשת בקרב מרבית האזרחים לשם קבלת ההחלטות המורכבות במדינה מודרנית. 4. אדישות פוליטית – מרבית הציבור אינו מכיר את הסוגיות העומדות על סדר היום הציבורי, ואינו מעוניין

להכירם.

# דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית) – כלל האזרחים בוחרים נציגים, המקבלים את ההחלטות בענייני המדינה. (הדמוקרטיה העקיפה באה לידי ביטוי באמצעות בחירות דמוקרטיות).

#בחירותדמוקרטיות:הליךבסיסיבכלסוגיהדמוקרטיות,*המאפשרחילופישלטון.*ישנםחמישהתנאים הכרחיים לקיומן של בחירות דמוקרטיות: כלליות, חשאיות, מחזוריות, שוות, התמודדות חופשית והוגנת.

1 (בשנת 2014 התקבל בכנסת “חוק משאל עם”1 הקובע כי כל ויתור על שטח ישראלי יהיה טעון אישור רוב מוחלט של הכנסת (61 ח”כים), ולאחריו אישור רוב רגיל במשאל עם [“שטח ישראלי” חל על כל המדינה, כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן, אך לא על יהודה ושומרון]. כסייג לחוק נקבע כי,

אם ההסכם יזכה בכנסת לרוב של מעל 80 חברי כנסת, לא יהא צורך במשאל עם. השאלה שתוצג לבוחר במשאל העם תהיה “האם את/ה בעד או נגד ההסכם בין מדינת ישראל לבין [שמות הצדדים] שאישרה הכנסת ביום [תאריך אישור הכנסת]?, והוא ייערך בדיוק כמו בחירות לכנסת, כאשר במקום שמות מפלגה, על הפתקים יהא רשום “בעד” או “נגד”).

13

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות (כ”ח מש”ה) 1. # כלליות: כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק. 2. # חשאיות: איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר, * ומובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים. 3. # מחזוריות: הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק. 4. # שוויוניות: קולו של כל מצביע שווה למשנהו. 5. # התמודדות חופשית והוגנת: הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת (לפחות שני מתמודדים, ואי הפעלת לחץ

בדמוי סחיטה ושוחד על הבוחרים), המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות – במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות.

שיטת הבחירות בישראל: רשימתית, יחסית וארצית א. # שיטת בחירות רשימתית: מאפיין שלפיו מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים (קבועה מראש או

המושפעת מהצבעת הבוחרים). * דרכים רווחות לקביעת הרשימה: בחירות מקדימות (פריימריז), בחירות במוסדות המפלגה.

ב. #שיטתבחירותיחסית:מאפייןשלפיוחלוקתהמושביםבפרלמנטמתבצעתיחסית(בקירוב)למספרהקולות שבהם זכתה כל רשימת מועמדים (מפלגה), * והחישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות הכשרים בלבד – בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה.2

ג. # שיטת בחירות ארצית: מאפיין שלפיו כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות. יתרונות וחסרונות של שיטת הבחירות בישראל (לזכור לפחות 2 יתרונות ו2- חסרונות)

חסרונות יתרונות
1. חוסר יציבות בשלטון בשל עידוד ריבוי המפלגות, המונע ממפלגה אחת או שתיים להשיג רוב מוחלט בפרלמנט
ולהקים ממשלה יציבה, ומאלץ הקמת קואליציה של מפלגות – שכל אחת מושכת לכיוונה. 2. עוצמה והשפעה למפלגות הקטנות מעבר לכוחן הריאלי בשל כפיית האינטרסים שלהן בתמורה לחברותן ותמיכתן בקואליציה. 3. אין קשר אישי בין הבוחר לנבחר, כיוון שבוחרים ברשימה של אנשים שלא את כולם היינו מעוניינים לבחור.
1. ייצוג לרוב הדעות / זרמים / קבוצות המתקיימים במדינה בכנסת ובממשלה ע”פ גודלן באוכלוסייה וכוחן היחסי בקרב המצביעים (ביטוי לפלורליזם). 2. עידוד צמיחת מפלגות חדשות בהתאם לשינויים החלים בחברה, כיוון שיש סיכוי גם למפלגות חדשות וקטנות להיכנס לפרלמנט (לכנסת) בהתאם לאחוז החסימה*. 3. מעודדת שיקולים לאומיים על פני שיקולים אזוריים.

תרבות פוליטית דמוקרטית

# עקרון הפלורליזם: עקרון דמוקרטי בו קיימת הכרה בערך של מגוון דעות / עמדות של אנשים או קבוצות בחברה, * וכן עידוד ותמיכה בקיומן ובביטוין.

 ביטויים לפלורליזם במדינה הדמוקרטית: o פלורליזם כלכלי: ריבוי ארגונים כמו ארגוני עובדים המבוססים על אינטרסים משותפים. o פלורליזם חברתי: ריבוי ארגונים חברתיים בעלי מטרות שונות: קדמה, ויצ”ו, נעמ”ת. o פלורליזם פוליטי: ריבוי מפלגות בעלות תפיסת עולם ואינטרסים שונים: קדימה, העבודה, ליכוד.

2 אחוז החסימה: בשיטת הבחירות היחסית נקבע אחוז מכלל קולות המצביעים (משתנה ממדינה למדינה), שעל מפלגה לקבלו כדי שתוכל לזכות בייצוג בבית הנבחרים/בפרלמנט (בכנסת שלנו). אחוז החסימה נועד להגביל את מספר המפלגות המיוצגות בבית הנבחרים. אחוז החסימה הנוכחי בישראל עומד על 3.25 אחוזים שהם כ-4 מנדטים.

14

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 העיקרוןמתממשבמדינההדמוקרטיתבאמצעותחוקיםוהסדריםכגון:מימושהזכותלחופשביטויולחופש התארגנות, קיומן של בחירות דמוקרטיות.

 הפלורליזם מבטא מרכיבים (חלקים) חשובים בדמוקרטיה: o הכרה במפלגות שונות ובמאבקים על השלטון ביניהם. o פיזור הכוח בחברה בין רשויות וגופים שונים ויצירת איזון בין הגופים השונים. o השתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי עקרון שלטון העם.

 הפלורליזם אינו ערך מוחלט ולא יתקיים ללא סובלנות והסכמיות שהם עקרונות העומדים בפני עצמם.

# עקרון הסובלנות: מחייב את קבלת השונה ומתן לו יחס מכבד – לדעותיו ולאורח חייו, * וכן הימנעות מתגובות אלימות – מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת, * והימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות.

 הסובלנות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה כיוון שהיא: 1. מבטיחה את מימוש זכויות הפרט כגון: חירות, חופש ביטוי והתארגנות, ושמירה על זכויות המיעוטים. 2. מאפשרת תחרות חופשית בין רעיונות שונים. 3. מאפשרת קיום ביקורת על השלטון.

# עקרון ההסכמיות: הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. * ההסכמה מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. * ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות.

 הסכמיותהיאעקרוןחשובבדמוקרטיהכיווןשהיאמבוססתעלרעיוןה”אמנההחברתית”(הסכמהבסיסית בין שליטים לנשלטים), וכן יש בה מספר רמות של הסכמה:

1. הסכמה על המסגרת המדינית (למשל: ישראל מדינת לאום יהודית). 2. הסכמה על צורת המשטר (למשל: ישראל מדינה דמוקרטית). 3. הסכמה וקבלת הלגיטימיות של השלטון הנבחר באמצעות בחירות דמוקרטיות.

 הסכמיות ויציבות המשטר: ככל שמידת ההסכמיות עולה כך עולה גם רמת יציבות המשטר. במשטר הדמוקרטי ישנם ביטויים לגיטימיים מקובלים ולא לגיטימיים לביטוי של אי הסכמה:

 מספר גדול של ביטויי אי-הסכמה לא לגיטימיים מעמיד בסכנה את עצם קיומה של המדינה הדמוקרטית.

# תרבות פוליטית דמוקרטית: ערכים, אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה, * ביניהם ניתן למנות רמה גבוהה של השתתפות בבחירות והשתתפות אזרחית, קבלת הכרעת הרוב, הכרה בשלטון החוק והפנמת ערכים כמו פלורליזם, סובלנות, הסכמיות. * תרבות פוליטית דמוקרטית והחינוך אליה מחזקים

את היציבות של המדינה הדמוקרטית, * אך הם לא קיימים במידה שווה בכל הדמוקרטיות.

ביטויים לא לגיטימיים של חוסר הסכמה ביטויים לגיטימיים של חוסר הסכמה
 שימוש באלימות גופנית ומילולית בהפגנות, עבריינות לסוגיה ועוד..  חקיקה ומדיניות הפוגעים בזכויות אדם  חקיקה ומדיניות הפוגעים בזכויות המיעוט  ביקורת על מעשי השלטון הפגנות, מחאות, שביתות.  ביקורת על מעשי השלטון- עיתונות כתובה ומקוונת, אמנות לסוגיה, ספרות ועוד.

15

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

עקרון הכרעת הרוב

# עקרון הכרעת הרוב: עקרון דמוקרטי הקובע כי מתקבלות החלטות כך, שמתוך כמה אפשרויות נבחרת זו שרוב המצביעים תומכים בה, * אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט.

 עקרון הכרעת הרוב מתבטא בהצבעות בפרלמנט, בקבלת החלטות בממשלה, בפסיקה בבית המשפט, בכל ארגון ומוסד דמוקרטי, וכמובן – בבחירות דמוקרטיות.

# עריצות הרוב: שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב.

כיצד נקבע הרוב?

1. רוב רגיל: כשהחלטה מתקבלת על פי מספר הקולות הגדול ביותר (לפחות אחד מעל מחצית) מבין הנוכחים בהצבעה, לדוגמה: חוק התקבל בכנסת בקריאה שלישית ברוב של 30 חברי כנסת מתוך 40 שהשתתפו בהצבעה.

2. רוב מוחלט: כשהחלטה מתקבלת על פי מספר הגדול לפחות באחד ממחצית בעלי זכות ההצבעה, לדוגמה: הצבעת אי אמון של הכנסת בממשלה מחייבת רוב של 61 חברי כנסת ויותר (חצי מתוך 120 בעלי זכות הצבעה). 3. רוב מיוחד/מיוחס: כשהחלטה מתקבלת על פי אחוז / מספר מוגדר מראש מכלל בעלי זכות ההצבעה. ברוב מיוחס – המספר גדול יותר מרוב מוחלט. לדוגמה: כדי לשנות סעיף בחוקה בארה”ב נדרשת הצבעה של 2/3

מחברי בית הנבחרים.

חשיבות עקרון הכרעת הרוב במשטר הדמוקרטי

1. עמדת הרוב משקפת את רצונם של רוב העם: במשטר דמוקרטי המיעוט מסכים למלא אחר הכרעת הרוב – גם כאשר הוא שולל / מתנגד להחלטות הרוב, משום שזהו חלק מכללי המשחק הדמוקרטיים (כמו כן, המיעוט יודע שיום יבוא ואולי הוא יהיה רוב).

2. מבטיח יציבות ורגיעה בחברה: מצד אחד הרוב מקבל את מה שהוא רוצה, ומצד שני המיעוט משתתף בוויכוח הציבורי, מנסה להשפיע וכך לא מרגיש מקופח.

3. מאפשר לסיים את הוויכוח הציבורי בדרכי שלום: הדמוקרטיה מאפשרת קיומו של ויכוח, ריבוי דעות (פלורליזם) ועוד, אך יחד עם זאת כולם יודעים שההחלטה תוכרע עפ”י הרוב ובכך פותרים את הסכסוך / ויכוח בדרכי נועם.

4. למיעוט יש סיכוי להפוך להיות רוב (בשנות ה-80-90 במדינת ישראל הליכוד ומפלגת העבודה התחלפו בניהול השלטון, פעם הליכוד רוב והעבודה מיעוט ולהפך. כלומר הרוב אינו קבוע אלא משתנה בהתאם לנושא ולזמן).

הכרעת הרוב היא תנאי הכרחי אך לא מספיק בדמוקרטיה, מדוע?

1. הרוב עלול לבטל את המשטר הדמוקרטי ולקיים משטר דיקטטורי (גרמניה הנאצית, שנות ה-30). 2. הרוב יכול לנצל את כוחו ולפגוע בעקרונות הדמוקרטיה בשם בטחון המדינה וטובת הסדר הציבורי, לדוגמה:

מניעת הזכות להפגין בשם טובת הסדר הציבורי.

16

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

זכויות האדם והאזרח וחובותיו

במדינה דמוקרטית ישנם ארבעה סוגים של זכויות (אכפ”ת)

1. # זכויות אדם-טבעיות: זכויות יסוד טבעיות הניתנות לכל אדם באשר הוא אדם. השלטון לא מעניק אותן ולכן גם לא יכול לקחת אותן, אלא מחויב לשמור עליהן. בין הזכויות (כ”ח החש”ק): כבוד, חיים וביטחון, הליך משפטי הוגן, חירות, שוויון וקניין. (פירוט בטבלה בהמשך)

2. # זכויות כלכליות-חברתיות: זכויות המוענקות ע”י המדינה בהתאם למדיניותה החברתית-כלכלית, באמצעות הקצאת משאבים ושירותים, במטרה לתת לאזרחים רמת חיים בסיסית ומכובדת, ביניהן (בחדר”ה): בריאות, חינוך, דיור, רווחה והעסקה.

 #זכויותעובדיםותנאיעבודה:זכויותכלכליות-חברתיותשהמדינהמחייבתאתהמעסיקיםלתתלעובדיהםלפי חוק, כדי שיהיו להם תנאי עבודה בסיסיים והוגנים, כמו שכר מינימום ומתן ימי חופשה. היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית-כלכלית.

3. # זכויות פוליטיות-אזרחיות: זכויות טבעיות במדינה דמוקרטית הקשורות לתחום הפוליטי. זכויות האזרחים: לבחור, להיבחר ולהתאגד למפלגה. זכויות פוליטיות הנובעות מהזכויות הטבעיות: חופש ההפגנה והמחאה והזכות לבקר את השלטון.

4. # זכויות תרבותיות-קבוצתיות: זכויות המוענקות ע”י המדינה למיעוטים לאומיים (כמו הערבים אצלנו) בתחומים (שיח”ת): שפה, ייצוג כקבוצה, חינוך ותרבות. המטרה לתת לקבוצה אפשרות לבטא זהות משלה, והמדינה מחליטה באיזה היקף לתת את הזכויות הללו.

השוואה בין סוגי הזכויות

תרבותיות-קבוצתיות כלכליות-חברתיות פוליטיות-אזרחיות אדם-טבעיות
מוענקות – תלוי בסוג הדמוקרטיה מוענקות – תלוי בגישה כלכלית- חברתית טבעיות במדינה דמוקרטית טבעיות טבעיות / מוענקות
למיעוטים לאומיים בעיקר אזרחים, למעט חינוך והעסקה לאזרחים / לתושבי המדינה לכל בני האנוש למי?
הסדרת הזהות הייחודית של הקבוצה (שיח”ת) קיום אנושי בכבוד (בחדר”ה) זכויות אזרחיות (3) וזכויות פוליטיות (3) זכויות יסוד (כ”ח החש”ק) מה מבטיחים?

# התנגשות בין זכויות (או בין זכות לאינטרס ציבורי): הזכויות הן יחסיות, כלומר אינן מוחלטות – הן סותרות לא פעם זו את זו ובאף חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה באורח מלא. לכן במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס ציבורי נדרש איזון סביר בין הזכויות/ פגיעה מידתית בזכות הנפגעת. * העילות הבסיסיות

המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם היא כאשר מימושן פוגע בזכויות הזולת או באינטרס הציבורי.

עקרונות/ ערכים/ יעדים שמתנגשים עם זכויות 1. עקרון ביטחון המדינה: זכותה של המדינה להגן על ביטחונה וביטחון אזרחיה. 2. עקרון טובת הציבור: זכותה של מדינה להפקיע (לקחת) שטח פרטי לטובת בניית מבני ציבור. כמו: בתי חולים,

בתי כנסת, כביש, וכו’. 3. שמירת הסדר הציבורי / שלום הציבור: זכותה של המדינה / משטרה למנוע זכויות שיכולות לפגוע בסדר

הציבורי או שלום הציבור כמו הפגנות אלימות. 4. רגשות הציבור הדתי: לעיתים בשם הזכות לחופש ביטוי / פרסום מופיעות דוגמניות בבגד ים או בעירום חלקי

על שלטים והדבר פוגע ברגשות הציבור הדתי.

17

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

זכויות אדם-טבעיות (כ”ח החש”ק)

זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל, אכזרי ובלתי אנושי; זכותו לחיות ללא חשיפה וחדירה לחייו, לגופו או לחפציו ללא רשותו (הזכות לפרטיות); וזכותו שלא יפרסמו עליו מידע שקרי (הזכות לשם טוב).

# הזכות לכבוד

זכותו של כל אדם שלא יפגעו בחייו ובגופו, וחובתה של המדינה להגן על כל תושביה מבחינה זו.

# הזכות

לחיים ולביטחון

זכותו של כל אדם למשפט הוגן ופומבי, לייצוג ע”י עו”ד ולענישה ע”פ החוק בלבד, וכן זכותו להיחשב זכאי כל עוד לא הרשיעו אותו בדין. (משפט הוגן כולל גם: שופטים בלתי תלויים, זכאות הנאשם לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו, זכאות הנאשם לערער לערכאה גבוהה יותר וכדומה).

# הזכות להליך הוגן

זכותו של כל אדם לחיות את חייו, להחליט ולפעול לפי רצונו החופשי, ואין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מזכות זו נגזרות מספר חירויות, שבאופן כללי אסור לשלול אותן אלא אם האדם עבר על החוק, וגם אז הפגיעה חייבת להיות סבירה ומידתית, דבר ששנוי במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית.

# הזכות לחירות

1. # חופש הביטוי: זכותו של כל אדם לבטא את דעותיו ואמונותיו בכל דרך בגלוי (לבוש, פולחן, תקשורת, אמנות, בדיבור, בכתב וכו’).

2. # חופש המחשבה והמצפון: זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא רוצה, ולא לפעול בניגוד למצפונו.

3. # חופש התנועה: זכותו של כל אדם לנוע לאן שהוא רוצה ולהיות בכל מקום.

4. # חופש העיסוק: זכותו של כל אדם לעבוד בכל עבודה, כל עוד הוא עבר הכשרה אליה.

5. # חופש דת: זכותו של כל אדם להאמין בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, ולקיים כל טקס ומנהג הקשורים אליה.

6. # חופש מדת: זכותו של כל אדם שלא להאמין בכל אמונה, לא להשתייך לקבוצה דתית, לא לסבול מכפייה דתית ולקיים טקסים ומנהגים דתיים בניגוד לרצונו.

זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה לכל אדם אחר, ואסור להפלות אדם בשל זהותו או סממן חיצוני שיש לו – אלא אם השונות רלוונטית ומוצדקת לעניין המדובר (הבחנה מותרת). במובן המצומצם – מדובר על שוויון בפני החוק ושוויון פוליטי, ובמובן הרחב – שוויון הזדמנויות כלכלי-חברתי. היישום של הזכות שנוי במחלוקת בכל חברה דמוקרטית.

# הזכות לשוויון

זכותו של כל אדם שיהיה לו רכוש חומרי או רוחני בעל ערך כלכלי והוא יוכל להשתמש בו כרצונו, ושאף אחד לא ישתמש או יפגע לו בו ללא רשותו.

# זכות הקניין

סוגי מדיניות במסגרת הזכות לשוויון

# אפליה פסולה: פגיעה בזכות לשוויון ע”י מתן יחס שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת, ורק בגלל זהותם או סממן חיצוני שיש להם.

#מדיניותהבחנהמותרת:מתןיחסשונהלבניאדםמסיבהמוצדקתלענייןהמדובר.חוקיםרביםמבוססים על הבחנה מותרת (נוער, קשישים, מוגבלים..).

# מדיניות העדפה מתקנת: הענקת העדפה לקבוצה מקופחת, למשך זמן מוגבל, במטרה לצמצם פערים ואי שוויון. יש ויכוח ציבורי עד כמה יש להשתמש במדיניות זו כיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי האחרים.

18

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

השוואה בין מדיניות הבחנה מותרת למדיניות העדפה מתקנת

הבחנה מותרת העדפה מתקנת הקריטריון
יחס שונה לאנשים בעלי צרכים ייחודיים, כאשר שוני זה הוא רלוונטי לעניין, מסיבה רלוונטית ומוצדקת. יחס שונה בצורה של הטבה, כאשר השוני בין האנשים אינו רלוונטי לעניין עצמו. ההטבה (מה?)
ההבחנה היא לבודד, או לקבוצה של בודדים. ההטבה ניתנת לקבוצה מוגדרת של אנשים או לאזורים מוגדרים. קבוצות חלשות /מקופחות. קהל היעד (למי?)
ההבחנה היא על בסיס קבוע, כל עוד הצורך הייחודי קיים. מדיניות קבועה. היחס המועדף מוגבל בזמן, עד שיצומצם הפער ויושג שוויון. מדיניות זמנית זמן ההטבה (עד מתי?)
ההבחנה היא בגלל צרכים ייחודיים, כישורים, יכולות, קשיים שמבחינים את האדם מהכלל. המטרה-לתת שוויון בהזדמנויות. היחס המועדף ניתן בגלל קיפוח או עוול מהעבר, וכעת המטרה היא להגיע לשוויון מהותי כלומר, להגיע לצמצום פערים, “העדפה משווה” ולשנות את הסטיגמה (הדימוי) של הקבוצה. סיבת ההטבה ומטרתה (לשם מה?)

חובות האדם והאזרח במשטר דמוקרטי

# חובות האדם כאדם: להכיר בזכויותיו של הזולת, ולהימנע מפגיעה בזכויותיו.

# חובות האזרח וערכים אזרחיים: החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (כגון: תשלום מיסים, שירות צבאי וכו’). * ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות, ביקורת השלטון, השתתפות אזרחית וכו’), * וישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה.

האם יש קשר בין זכויות האדם והאזרח לחובות? במדינה דמוקרטית אין קשר בין מימוש הזכויות לבין מילוי החובות. זכויות האדם והאזרח הן זכויות טבעיות השייכות לאדם מרגע היוולדו, ואין למדינה את הזכות לבטלן. ניתן להעניש אדם על פי חוק בהתאם לעבירה שעשה, אך אין לשלול ממנו את זכויותיו האחרות שאינן קשורות לעבירה (למעט חופש התנועה במקרה של מאסר). דוגמאות: יגאל עמיר שרצח את רה”מ יצחק רבין, נענש למאסר עולם, אולם, זכויותיו (לבחור, לקניין ועוד) לא נשללו; אדם שעבר עבירת תנועה – אין למנוע ממנו את הזכות

להצביע בכנסת או לקבל קצבת ביטוח לאומי.

גישות כלכליות-חברתיות במדינה דמוקרטית

ערכי היסוד בדמוקרטיה

בתוך המובן המהותי של הדמוקרטיה מוגדרים ערכי החירות והשוויון: ערכים אלו הם מרכזיים בדמוקרטיה ועל המדינה לדאוג לקיימם:

 החירות: משמעה שלכל אדם יש זכות להתנהל לפי רצונו ודרכו, כל עוד אינו פוגע באחרים ואינו מפריע להם לממש את זכויותיהם. זכות זו היא של כל אדם גם לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו.

 השוויון:כלאדםנולדעםאותןזכויות,לרבותהזכותלממשאתחירותו,וכןחובתהשלהמדינהלדאוגשלכל אחד מאזרחיה יהיו תנאי קיום בסיסיים כדי שיוכל לממש את הפוטנציאל הטמון בו.

הסתירה / ההתנגשות בין שני הערכים חירות ושוויון חירות היא מצב טבעי המתרחש כשהמדינה לא מתערבת בחיי האנשים, ואילו שוויון הוא מצב לא טבעי המתרחש רק כשהמדינה מתערבת ומצמצמת פערים. בגלל ניגוד זה – אם רוצים לקיים ערך אחד, זה תמיד יהיה על חשבון השני.

19

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

גישות כלכליות-חברתיות במדינה הדמוקרטית

במציאות קיים מתח בין יסוד החירות ויסוד השוויון בתחום החברתי-כלכלי. בכל מדינה דמוקרטית יש מידת התערבות שונה בחברה ובכלכלה:

 אםהממוקדותהיאבאדםובערךהחירות=גישהליברלית.  אםהממוקדותהיאבחברהובערךהשוויון=גישהסוציאל-דמוקרטיה.

למעשה שתי הגישות מופיעות על רצף, כך שכל מדינה יכולה למקם עצמה עליו בכל נקודה ע”פ התנהלותה הכלכלית-חברתית:

 : גישה כלכלית-חברתית המדגישה את החירות הכלכלית, ומאמינה שהאדם אחראי לחייו ולרווחתו, שהחירות מקדמת את טובת החברה כולה, ובתוכה את החלשים. היא מעודדת יוזמה פרטית ותחרות במסגרת שוק חופשי, ומעודדת התערבות מינימלית של המדינה בתחום

הכלכלי-חברתי. כוללת פעולות כגון: הפחתה במיסים, הפרטה, צמצום קצבאות, קיצוץ תקציבי רווחה.

# גישה כלכלית-חברתית סוציאל-דמוקרטית: גישה כלכלית-חברתית המדגישה את השוויון החברתי- כלכלי, ומאמינה שהמדינה אחראית ומחויבת לדאוג לרווחתם של האזרחים – במיוחד החלשים. היא תומכת במיסוי גבוה על העשירונים העליונים ובצמצום פערים, ומעודדת התערבות גדולה של המדינה בתחום הכלכלי-חברתי. כוללת פעולות כגון: העלאת מיסים, סבסוד שירותים, הענקת שירותים חברתיים, זכויות

חברתיות נרחבות, הלאמה, רגולציה.

מרכיבי הגישות הכלכליות במדינה דמוקרטית והשוואה ביניהם

גישה סוציאל-דמוקרטית

# גישה כלכלית-חברתית ליברלית

הגישה הסוציאל דמוקרטית הגישה הליברלית קריטריון
ערך השוויון
 ערך החירות לא שווה ללא ערך השוויון.  אם לא יתקיים שוויון בחברה ייווצרו פערים חברתיים שעלולים לערער את המשטר בשל תחושת הקיפוח והמרמור של העניים.
ערך החירות
 ככל שהאדם יקבל יותר חירות הוא יצליח לממש את עצמו ולתרום לחברה.  שוויון כלכלי חברתי וצמצום פערים מחייבים התערבות של המדינה הפוגעת בחירותו של האדם (בזכות הקניין).
הערך המרכזי
(גם) הזכויות החברתיות
הזכויות החברתיות נחשבות כחלק בלתי נפרד מהזכויות הטבעיות, כי בלעדיהן אין משמעות לזכויות הטבעיות, ולכן אינן ניתנות לשינוי או ביטול.
(רק) הזכויות הטבעיות
הזכויות החברתיות נחשבות על פי הגישה הליברלית כמחוץ לזכויות הטבעיות.
סוג הזכויות
התערבות מקסימלית
המדינה מתערבת כדי להבטיח שוויון כלכלי ורמת חיים נאותה, גם תוך פגיעה בזכויות האדם (קנין) כדי להשיג את השוויון. “רשת ביטחון” גדולה.
התערבות מינימאלית
המדינה מספקת רק צרכים בסיסיים של האדם. “רשת ביטחון” קטנה.
התערבות המדינה
גם המדינה אחראית לפרט
מכיוון שלחברה ישנה אחריות כלפי כל הפרטים בה.
הפרט אחראי לגורלו
לפרט יש חירות והוא אחראי למימושו העצמי ושיפור מצבו הכלכלי.
אחריות על הפרט
חותרת לשוויון מהותי
לפיה יש להחיל שוויון גם בתחום הכלכלי- חברתי, כיוון שהוא תנאי לקיום משטר הדמוקרטי, הדורש רמת חיים סבירה שתאפשר להשתתפות פוליטית ומחשבה עצמאית.
מסתפקת בשוויון פורמאלי
לפיה יש להחיל שוויון רק בתחום הפוליטי (בזכות לבחור ולהיבחר-בחירות כלליות ושוות) והמשפטי (שוויון בפני החוק). החלתו בתחומים נוספים תפגע בחירויות הפרט.
מובן השוויון
הלאמה, מיסוי, סבסוד, הגדלת קצבאות, תקצוב דיפרנציאלי. הפרטה, הפחתת מיסים, קיצוץ קצבאות. פעולות

20

גישה ליברלית

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

גלובליזציה

# גלובליזציה: תהליכים כלל עולמיים בין מדינות, חברות ויחידים, הכוללים תנועה גדולה ומהירה של סחורות, שירותים, מידע, רעיונות ובני אדם ממקום למקום בתדירות גבוהה ובקלות יחסית. העולם נתפס כ”כפר גלובלי”, והדבר משפיע על תחומי חיים רבים: חברה וכלכלה, תרבות ולאומיות, משפט ויחסים בין מדינות. במקביל

מתרחשים בזמננו תהליכים הפוכים של חיזוק זהויות לאומיות ודתיות.

עקרונות הגבלת השלטון והפרדת הרשויות

# עקרון הגבלת השלטון: עקרון דמוקרטי המכיר בכך שהשלטון מחזיק באמצעים כלכליים ומנגנוני אכיפה המעניקים לו עצמה רבה, * ולכן קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון / פגיעתו בזכויות אדם או בזכויות קבוצה. * הפרדת הרשויות ואמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים נוספים נועדו למנוע את עריצות השלטון.

 חשיבות/מטרותעקרוןהגבלתהשלטון 1. הגבלת השלטון נועדה כדי למנוע את עריצותו של השלטון, כלומר – שהשלטון לא יעשה כל מה שהוא

רוצה וינצל לרעה את כוחו, דבר שיפגע בדמוקרטיה ואולי יהפוך את השלטון לדיקטטורי. 2. הגבלת שלטון נועדה כדי למנוע מהשלטון לפגוע בזכויות אדם אזרח ובזכויות מיעוט / קבוצה.

דרכים להגבלת השלטון במשטר דמוקרטי

1. # עקרון הפרדת רשויות: עקרון ואמצעי דמוקרטי המשמש לפיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת,* במטרה להגביל את השלטון (למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ולקדם הגנה על זכויות האדם). * לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות, ומתקיימים בין הרשויות איזונים

ובלמים.

חשיבות/מטרותהפרדתרשויות 1) מונעת ריכוז יתר של כל הכוח העוצמה בידי אדם אחד שעלול להפוך לדיקטאטור – עריץ: הרשות

המחוקקת – תפקידה לחוקק חוקים; הרשות המבצעת – תפקידה לבצע את החוקים ולבצע מדיניות (מיסים, חינוך…); הרשות השופטת – תפקידה לשפוט את אלה העוברים על החוקים.

2) מבטיחה את חירויות וזכויות האדם והאזרח מול סכנה של עריצות השלטון שעלול לבטל / לפגוע בזכויות אלה.

3) מאפשרת שהמערכת השלטונית תתפקד באופן יעיל, טוב ומאוזן ע”י חלוקת התפקידים לשלושה גופים נפרדים.

מדוע הפרדת הרשויות אינה מוחלטת ויש קשר ותלות בין שלוש הרשויות? 1) אם לא יהיה קשר בין הרשויות עלול להיווצר מצב של שיתוק וחוסר תפקוד יעיל של המערכת

השלטונית. 2) “איזונים ובלמים” – הקשר והתלות בין הרשויות שומר על קיום יחסים של פיקוח, ביקורת, וריסון

בין הרשויות כלומר – הן מאוזנות, ובולמות אחת את השנייה כדי למנוע עריצות של רשות אחת שתעשה ככל העולה על רוחה.

21

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

2. # חוקה: מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן, * בעלת עליונות משפטית על חקיקה רגילה, * הקובעת את:

1. חזון וערכי היסוד של המדינה. 2. מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן. 3. עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה.

 חוקה נוצרת כאשר מוקמת מדינה חדשה (חוקת ארה”ב) או כאשר מדינה לאחר מהפיכה חברתית /פוליטית (חוקת צרפת).

תפקידיהשלהחוקה 1) להגביל ולרסן את השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון, ולמנוע עריצות הרוב. 2) להגן על זכויות האדם והאזרח וזכויות והמיעוטים בחברה. 3) לקבוע את האופי והעקרונות עליהם מבוססת המדינה. 4) להבטיח רציפות בשלטון, וכך שלא ניתן יהיה לבצע שינויים מהותיים בסדרי השלטון.

מעמדה של החוקה: לחוקה יש “מעמד על”, כלומר – החוקה עליונה על חוקים רגילים, כיוון שהיא מעצבת את המשטר ואת הערכים עליו הוא מבוסס, וחייבת להיות יציבה גם אם השלטון מתחלף, שכן
הערכים והנורמות נשארים. “מעמד העל” של החוקה וכוחה הרב מתבטא ב:

1) יש קושי רב לשנות את החוקה או סעיפים בה. 2) כל חוק הסותר את החוקה מתבטל. 3) לכונן חוקה נדרשת רשות ייחודית – רשות מכוננת (בישראל הכנסת היא המכוננת).

 החוקה חייבת להיות מותאמת למה שקורה במדינה. היא חיונית רק כאשר היא מותאמת לחברה, ושינויים ניתן לבצע רק עפ”י מה שקובע החוק לגבי מי מוסמך לשנות, מה הן הדרכים לעשות שינוי, ומה הן המגבלות שמוטלות על השינוי.

 דוגמאותלמדינותעםחוקהביחסלביצועשינוייםבחוקה:  צרפת: יש חוקה ועל מנת לבצע בחוקה שינוי יש צורך ברוב מיוחס 60% מנציגי שני בתי הפרלמנט,

או רוב רגיל + משאל עם.  גרמניה: דרוש רוב מיוחס שח 2/3 מהנציגים בשני בתי הפרלמנט, על מנת לבצע שינוי בחוקה.  ארה”ב: דרוש רוב מיוחס של 2/3 מהנציגים בכל אחד משני הבתים + אישור של 38 מתוך 50 מדינות

ארה”ב על מנת לבצע שינוי בחוקה.

בישראל: הכנסת משמשת כרשות המחוקקת (מחוקקת חוקים רגילים), וגם כרשות המכוננת (מגבשת את החוקה).

עקרונותדמוקרטייםשבאיםלידיביטויבקיומהשלחוקה:הסכמיות,שלטוןהחוק,הגבלתהשלטון, זכויות אדם ואזרח.

22

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

3. # מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים: הפרלמנט (אופוזיציה, ועדות הכנסת, כלים פרלמנטריים), מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט, * שהוסמכו לשם כך בחוק, * לשם הגבלה ופיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו. * באמצעות פרסום

דוחות/הנחיות/חוקים/מסמכים רשמיים אחרים המציגים את פעולות השלטון. א. הפרלמנט=הכנסת:לפרלמנטכמייצגאתריבונותהאזרחיםתפקידחשובבביקורתופיקוחעלמדיניותה

ופעולותיה של הרשות המבצעת, והוא נעשה ע”י חקיקה, הצבעת אי אמון, האופוזיציה ודרישת מידע. 1) האופוזיציה: ח”כים שלא נמצאים בממשלה ואינם תומכים בה יכולים לפקח ולבקר אותה. 2) חקיקה: חוקים שמגבילים את פעולות הממשלה, פיקוח על התקציב, גביית מיסים, בדיקת חוקיות

התנהלות הממשלה. 3) הצבעת אי אמון: הפרלמנט יכול לסיים את עבודת הממשלה ע”י הצבעת אי אמון, ולכן יש לממשלה

צורך בתמיכת הפרלמנט על מנת להמשך לפעול. 4) דרישת מידע: הפרלמנט יכול לדרוש מידע מהממשלה על פעולותיה ע”י ועדות חקירה, דיונים

והצעות לסדר היום, וע”י שאילתא – שאלה המופנית לשר לגבי נושאים בהם עוסק משרדו. כל ח”כ יכול להגיש שאילתא והשר חייב לענות לשואל בכנסת. רוב השאילתות עוסקות ברשלנות ובמחדלים.
ב. מבקר המדינה: זהו מוסד שלטוני המבקר את הפעילות של המערכת הממשלתית והציבורית ומפקח עליה בתחום של: מנהל תקין, התנהלות כלכלית, פעילות בהתאם לחוק, יעילות, וטוהר המידות. הבדיקה נעשית ביוזמת המוסד בכל שנה, ממצאי מבקר המדינה מתפרסמים בדוח אשר מפורסם בכלי התקשורת. מבקר המדינה פועל בשמה של הכנסת: הכנסת בוחרת בו, מטילה עליו נושאים לבדיקה ומקבלת ממנו

דיווח על ממצאי הביקורת על מנת לדון בהם.

ג. נציב תלונות הציבור: זהו אחד מתפקידיו של מבקר המדינה. הנציב מטפל בפניות של אזרחים הפונים אליו מיוזמתם, כאשר קיימת פגיעה באזרחים ע”י רשויות השלטון, מוסדותיו או האישים המכהנים בהם. הפגיעה באזרח נובעת מנוקשות יתרה, אי – צדק בולט, חריגה מסמכות או אי-תקינות.

ד. מערכת המשפט: היא מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק. מערכת בתי המשפט מאפשרת לרסן את השלטון ע”י כך שהם בודקים האם השלטון והאזרחים פועלים עפ”י החוק. כמו כן בתי המשפט מגנים על זכויות האדם והאזרח מפני השלטון.

ה. היועץ המשפטי לממשלה: אחראי על שלטון החוק בשם אזרחי המדינה, ולכן חייב לבקר את הממשלה.

ו. ועדת חקירה ממלכתית: יושבים בה שופטים ואנשי מקצוע שחוקרים בצורה חיצונית וניטראליים מחדלים שקרו, ואירועים ציבוריים שנמצאים על סדר היום הציבורי (לדוגמה “ועדת וינוגרד” שמונתה לחקור אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה).

ז. ועדת חקירה פרלמנטרית: ועדת חקירה המוקמת על ידי הכנסת על מנת לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.

4. # מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי-פורמליים: ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או פרטים, באמצעות הפגנות, שביתות, עצומות, יצירות אומנות (קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית), הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות, * ללא הסמכה חוקית ומיוזמתם האישית, * לשם הגבלת השלטון

ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו, * באמצעות הפעלת לחץ על קובעי מדיניות.

 תקשורת: כלי התקשורת השונים (רדיו, עיתונות, טלוויזיה…), כל אלו מגבילים את השלטון. הם מדווחים לציבור מה עושים נבחריו, פרשיות שחיתות, אי יעילות וכו’.

23

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 דעתקהל:הציבורניזוןמכליהתקשורתוהואמביעאתעמדותיוע”יהפגנות,שביתות,עצרות,מכתבים לעיתונות, הופעות בכלי התקשורת, בלוגים ומחאה דרך הרשתות החברתיות באינטרנט. הממשלה צריכה את דעתו החיובית של הציבור, ולכן הם מתחשבים בדעותיו של ציבור הרחב.

 אומנות: דרך נוספת שדרכה ניתן להביע ביקורת פוליטית על התנהלות השלטון ודרך קבלת ההחלטות היא בקולנוע, תיאטרון, ספרות, אומנות פלסטית…

עקרון שלטון החוק

# עקרון שלטון החוק: עקרון דמוקרטי הקובע את עליונות החוק במדינה, כך שחובת הציות לחוק חלה על כולם.* החוק נחקק בהליך דמוקרטי ע”י הרשות המחוקקת, ובכך מבטא את ריבונות העם.

 חוק הוא הוראה מחייבת, הקובעת את גבולות המותר ואסור לאזרחים ולרשויות השלטון. מקור החוק הוא העם, (באמצעות נציגיו הנבחרים), והוא משקף את הנורמות המקובלות בחברה ואת ההסכמה הרחבה (קונצנזוס) בחברה. החוק נקבע וניתן לשינוי ע”י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי.

 חשיבות / מטרות עקרון שלטון החוק 1. מבטא את האמנה החברתית – הסכמה כללית הקיימת בין כל האזרחים במדינה להקמת מסגרת מדינית

משותפת. 2. מבטא את עקרון ההסכמיות – הציות לחוק מבטא את הסכמת האזרחים לציית לחוקים שחוקק השלטון

מתוך רצון, ולא רק מכוח סמכות השלטון. 3. מהווה “הדבק” המלכד – מלכד את כל האזרחים השונים זה מזה בצרכיהם ובשאיפותיהם, וכן מבטא

את ההסכמה כי קיים צורך במסגרת מדינית אחת, שכולם מחויבים לפעול עפ”י כלליה.

הבדלים בין שלטון החוק במדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית

מדינה לא דמוקרטית מדינה דמוקרטית קריטריון
ע”י השליט בלבד. ע”י רשות מחוקקת – נציגי העם. חקיקת החוק 1
העם = האזרחים בלבד. כולם: האזרחים והשלטון. הכפיפות לחוק 2
תוכן הפוגע בעקרונות דמוקרטיים, בזכויות האדם והאזרח, ובקבוצות המיעוט. תוכן דמוקרטי מגן על זכויות האדם והאזרח, ועל עקרונות דמוקרטיים. תוכן החוק 3
מתוך: לחץ, חשש, שטיפת מוח, כפייה. מתוך: הסכמה והבנה שאלה הם כללי המשחק הדמוקרטי (הסכמיות). הציות לחוק 4

הפרות חוק

# אלימות פוליטית: פעולה כוחנית (פגיעה פיזית או הסתה לאלימות) * כנגד נציגי השלטון, מוסדות, ארגונים או כל אדם בשל עמדתו הפוליטית, * הנובעת מתוך עמדה פוליטית/אידיאולוגית ו/או מתוך רצון לקדמה. * אלימות פוליטית מהווה איום על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי.

מקרי ספק בשאלת המחויבות לציות לחוק

1. # סירוב מטעמי מצפון ואידיאולוגיה: הפרת חוק במצב של קונפליקט פנימי בין המוסר / המצפון / אידיאולוגיה פוליטית / אמונה דתית לבין החוק, * כך שקיימת העדפה של צו המצפון / עמדה אידיאולוגית על פני חובת הציות לחוק, * תוך מוכנות לשלם מחיר ולשאת בעונש. * הסירוב מאיים על השלטון הדמוקרטי,

וגבולות הלגיטימיות שלו שנויות בוויכוח ציבורי. 24

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

2. פקודה בלתי חוקית בעליל. קיימים שלושה סוגים של פקודות: א. פקודה חוקית: פקודה אותה החייל חייב למלא, ובמידה ולא הוא יועמד לדין. ב. פקודה בלתי חוקית: הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, אך סותרת את החוק או

את הנחיות הצבא, או חורגת מסמכות נותן הפקודה. במסגרת צבאית חובה לציית להוראה זו, ואי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד, אך נותן ההוראה נושא באחריות של הפרת החוק. במסגרת אזרחית אין חובה לציית להוראה/פקודה בלתי חוקית.

ג. # פקודה בלתי חוקית בעליל: הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת, * הסותרת ערכי מוסר ומצפון אנושיים בסיסיים. * להוראה זו חובה שלא לציית – אפילו במסגרת צבאית, * וכן ציות לה יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע.

דוגמאות לפקודה בלתי חוקית בעליל

1. טבח כפר קאסם: ב-1956 עם פתיחת מבצע סיני, הוטל עוצר על כפרים ערביים בין השעות 17:00 עד 06:00 בבוקר שלמחרת. הפקודה לגבי מי שיפר את העוצר ולא יימצא בביתו היתה:”אין לבצע מעצרים ויש לירות על מנת להרוג”. הכפריים, אשר יצאו מוקדם בבוקר לעבודה ,לא ידעו דבר על העוצר שפורסם בצהריים, וכשחזרו לבתיהם כרגיל לאחר השעה 17:00 נורו למוות ע”י יחידת משמר הגבול – 47 איש, ביניהם 15 נשים ו-11 ילדים עפ”י פקודת מפקדם (בשאר הכפרים עצרו אותם, אך לא ירו בהם למוות). החיילים והמפקד שביצעו את הרצח בכפר קאסם הועמדו לדין נמצאו אשמים ונגזר עליהם עונש מאסר. הם טענו שפעלו עפ”י פקודה אך בית משפט לא קיבל טיעון זה וקבע כי זו היתה

פקודה בלתי חוקית בעליל שאסור היה לציית לה. 2. חיילים נאצים שהרגו חפים מפשע וטענו כי רק מילאו פקודות. 3. פקודה לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים / לרכז תושבי כפר להכותם או להוציא אנשים מבתיהם ולהכותם.

גבולות בדמוקרטיה זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה, השפעת מצבי חירום על המשטר הדמוקרטי

עקרון הדמוקרטיה המתגוננת – גבולות בדמוקרטיה

המדינה הדמוקרטית מעגנת בתוכה ערכים שנוגעים לחיי האדם, כבודו, חירותו, ערכים שמהווים את הבסיס לזכויות האדם, האזרח והמיעוט והם כוללים את הזכות לביטוי, דעה, מצפון, מחאה, הפגנה, התאגדות פוליטית, פלורליזם, סובלנות וזכות הצבור לדעת. עם זאת, במדינה דמוקרטית יש חשש שתתארגן קבוצה שלא רק שאינה תומכת בדמוקרטיה, אלא אף עלולה להשתמש בדמוקרטיה להשגת תמיכה ועוצמה שיאפשרו לה לחסל את הדמוקרטיה ולכונן משטר דיקטטורי. דוגמה מוחשית לסכנה הזו מביא יוסף גבלס, מי שהיה שר התעמולה של המשטר הנאצי בגרמניה של שנות ה30: “אם הדמוקרטיה נהגה כלפינו כשהיינו באופוזיציה לפי העקרונות הדמוקרטיים, הרי שהדמוקרטיה הייתה חייבת לעשות כן. אבל אנחנו לא אמרנו מעולם שאנו מייצגים את העיקרון הדמוקרטי, אלא אמרנו בגלוי שאנחנו נוקטים אמצעים דמוקרטיים כדי להגיע לשלטון, אך כשנגיע לשלטון נסרב לתת למתנגדינו, וללא רחמים, את כל אותן הזכויות שניתנו לנו”. לכן עולה השאלה: האם המדינה

הדמוקרטית צריכה להגביל קבוצות אנטי-דמוקרטיות כדי להגן על עצמה ועל קיומה כמדינה דמוקרטית?

בחברה ובעולם קיימות שתי גישות בנוגע להתגוננות הדמוקרטיה

1. # דמוקרטיה מתגוננת: הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה (כללי משחק, ערכים דמוקרטים ואופי המדינה), * מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים
על מנת לפגוע במשטר הדמוקרטי או באופי המדינה. * במקרים בהם האיום ממשי, המדינה מתגוננת על ידי

שלילת חופש הביטוי / הזכות להיבחר / להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית.

25

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

# דמוקרטיה מתגוננת בישראל:3 במדינת ישראל נעשה שימוש בעקרון הדמוקרטיה המתגוננת. * על פי ‘חוק יסוד: הכנסת’ וחוק המפלגות – מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה:

1.שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2.הסתה לגזענות. 3.תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

 ארצות אירופה מאמצות גישה זו בגלל הניסיון ההיסטורי של המשטר הנאצי בגרמניה, שעלה לשלטון בדרכים דמוקרטיות.

 הסכנות בגישה זו: 1.השלטון עלול לנצל לרעה בסמכותו ולפגוע שלא לצורך בזכויות אדם ואזרח/ מיעוטים. 2.השלטון עלול לנצל את סמכותו ולפגוע ביריבים פוליטיים לגיטימיים. 3.ירידה למחתרת של תנועות שהוצאו מחוץ לחוק ונקיטת אמצעי אלימות מצידן.

2. דמוקרטיה בלתי מוגבלת/ מתגוננת: על פי גישה זו יש להנהיג דמוקרטיה מוחלטת. אסור לפגוע בזכויות הפרט, האדם, האזרח והמיעוט – אלא אם עשו מעשים פליליים. אין להגביל ואין לאסור בחוק שום התארגנות אלא אם נעשה מעשה פלילי.

 זוהי התפיסה האמריקאית שזכויות הפרט הן ערך עליון ואסור לפגוע בהן בארה”ב, למשל: אין הגבלה על חופש ההתארגנות מלבד האיסור על התארגנות על רקע פלילי. אולם, מאז הפיגוע במגדלי התאומים ב- 11.9.2001 קיים פיקוח על התארגנויות שנחשדות בקשר לארגון “אל-קעידה”.

 הסכנה:סכנהלאזרחים,למדינהולמשטרהדמוקרטי.המדינהלאנוקטתפעולותנגדקבוצותשפועלות להפלתה. כאמור יש שינוי בארצות הברית לאחר 11.9.2001, אולם עדיין אין שנויים בחוקה.

בעד ונגד הוצאת קבוצות אנטי דמוקרטיות מחוץ לחוק

נגד בעד
 הגבלת קבוצות בלתי דמוקרטיות לא תגרום להיעלמותן ולחיסולן, אלא לירידתן למחתרת ולפעולה בדרך אלימה, ואז למדינה יהיה קשה יותר לעקוב אחריהן ולפעול נגדן בעת הצורך.  הדמוקרטיה צריכה להגן על עצמה מפני אלה שבאים להרוס אותה, ולשמור על המשטר
הדמוקרטי ועל המדינה. דמוקרטיה רק לדמוקרטים שמקבלים כללי משחק מוסכמים.
 הגבלת קבוצות אנטי דמוקרטיות מהווה פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה: ביטוי, דעה, התארגנות, פלורליזם וזכויות המיעוט.  זוהי חובת המדינה להגן על שלום ובטחון אזרחיה, לשמור על הסדר הציבורי.
 פגיעה בקבוצות אנטי דמוקרטיות והוצאתן מחוץ לחוק מהווה תקדים מסוכן שינוצל ב”הרחבה ” בעתיד.  קבוצות אנטי דמוקרטיות עלולות להגדיל את הקיטוב בעם ואת הפיצול, לגרום למתחים ואף להתפרקות החברה.
 הגבלת קבוצות אנטי דמוקרטיות מהווה פגיעה בעיקרון הביקורת ויש כאן חשש לפגיעה ביריב פוליטי (בכוונה או לא בכוונה).  זוהי זכות לגיטימית של הדמוקרטיה להשתמש בעקרונות דמוקרטיים – הכרעת הרוב ושלטון העם.

3 ישראל אימצה גישה זו בשנת 1984 לאחר שמפלגת “כך” והרב כהנא הצליחו להיכנס לכנסת, וקבעה הגבלה על מפלגה. חקיקתו של סעיף 7א’ מבטאת את רצונו של המחוקק לשים במקרים קיצוניים ביותר מחסום לפעילות החותרת תחת עקרונות היסוד של המדינה – “קו אדום”. בית המשפט קבע (השופט שמגר) כי יש להשתמש בסעיף 7א’ ” על דרך הצמצום “, כלומר רק במקרים קיצוניים ביותר, על

מנת שלא תהיה פגיעה בזכות בסיסית אחרת והיא: לבחור ולהיבחר, חופש הביטוי ועוד. 26

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

ביטחון ודמוקרטיה

 המדינההדמוקרטיתצריכהמצדאחדלהבטיחולהיותמחויבתלעקרונותהדמוקרטיים,אךמצדשניחובתה גם לדאוג לביטחון המדינה. בין שני יעדים אילו קיים מתח – ובמיוחד כאשר קיים מצב חירום. כאשר נשקפת סכנה לביטחון היא עלולה לפגוע בקרונות וזכויות דמוקרטיות.

 בזמן חירום ובזמן מלחמה המדינה רשאית: o להפעיל צנזורה ומגבילה את הסיקור העיתונאי = פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. o להטיל עוצר = פגיעה בזכות לחופש תנועה. o להפעיל מעצר מנהלי = הזכות לחופש תנועה והפרה של הזכות להליך משפטי הוגן.

# מעצר מנהלי: מעצר מניעתי מידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור, וגם מבלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי (סמכותו של שר הביטחון להורות עליו), * שמטרתו למנוע פגיעה בביטחון הציבור / המדינה. * הליך זה נתון לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות בחוק (בסמכות שר הביטחון בלבד

לבצע מעצר מנהלי לפרק זמן ארוך, תקף לתקופה של 6 חודשים וניתן להארכה).

#תקנותלשעתחירום/חקיקתחירום:הממשלהמוסמכתלהתקיןתקנותלשעתחירוםלטובתהגנתהמדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים. * ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו ‘חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו’, ‘חוק יסוד: חופש העיסוק’ ו’חוק
יסוד: הכנסת’). * לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה (ע”י הכנסת), אך

בפועל, מאז הקמת המדינה, מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה).

תפיסות דמוקרטיות

עמדות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל אופי וזהות אזרחית

שלוש תפיסות עולם דמוקרטיות שונות משפיעות על הגדרת אופייה וזהותה האזרחית של המדינה הדמוקרטית:

1. # דמוקרטיה ליברלית-אינדיבידואלית: מעמידה במרכז את הפרט ואת זכויותיו. * תפקיד המדינה לאפשר לכל אזרח מימוש מירבי של רצונותיו וזכויותיו ללא התייחסות להשתייכותו האתנית-תרבותית. * כל אזרח
או קהילה חופשיים לקבוע לעצמם את ערכיהם, ואין זה מתפקידה של

המדינה לקדם ערכים או מאפיינים תרבותיים.

2. # דמוקרטיה רפובליקנית: רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה לאומית או אזרחית. * תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, והיא נועדה גם כדי לאפשר את טובת הכלל, ומימוש ערכי הקהילה המשותפים הנקבעים בתהליך הדמוקרטי. * בדמוקרטיה רפובליקנית נשמרות זכויות הפרט של כל האזרחים, גם אלו שאינם שייכים לקבוצת הרוב

הלאומית.

3. # דמוקרטיה רב-תרבותית: רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה – לאומית, אתנית-תרבותית או דתית. * תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט, והיא נועדה גם כדי לתמוך בקהילות השונות המצויות בתוכה במידה שווה. * התמיכה נעשית בעיקר באמצעות תקצוב הקבוצות השונות ועידוד נוכחותן במרחב הציבורי. * יש להדגיש

ברמה המדינתית את השוויון בין הקהילות השונות. 27

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 המרחב האזרחי במדינה הדמוקרטית מכיל שלושה מרכיבים: פרטים, קבוצות וקולקטיב [העם], והמדינה צריכה להתייחס לכל המרכיבים הללו ולשקלל ולאזן בין האינטרסים השונים שלהם.

 התפיסות אינן נמצאות על פני רצף. אלו שלוש תפיסות עולם המדגישות אינטרסים שונים, ויכולות להשפיע, בו-זמנית, על התנהלותה של מדינה בסוגיות שונות.

 התפיסות השונות בדבר אופייה האזרחי של מדינה מתייחסות לשאלות הבאות:

1. מהו המרכיב הדומיננטי המגדיר את המרחב הציבורי? – האם אוסף של פרטים? קולקטיב? קבוצות?

2. מהו האינטרס המרכזי העומד לנגד עיני מקבלי ההחלטות במדינה? מהו האינטרס המרכזי אותו מבקש המשטר לקדם? – האם אינטרסים של כל פרט? אינטרס ציבורי – טוב משותף של כלל ציבור האזרחים? אינטרסים שונים של מגוון הקבוצות המרכיבות את החברה?

 לכל סוגי התפיסות הדמוקרטיות בסיס משותף: 1. כולםמניחיםשהעם[הֶדמוֹס]הואמקורהסמכותהשלטוניתבמדינה. 2. כולם מדגישים את חשיבותה של ההשתתפות הפוליטית ומכאן גם את חשיבותו של השוויון האזרחי. 3. כל המדינות הדמוקרטיות המודרניות מבוססות גם על ההכרה באדם כערך מרכזי, כלומר יוצאות מתוך

נקודת המוצא הליברלית.  ההבדל ביניהן הוא בדגש ובמשקל השונה שהן מעניקות לערכים אישיים של הפרט לעומת ערכים קבוצתיים,

ולעומת ערכים משותפים של הכלל.  אופי הדמוקרטיה הישראלית: בפועל, ההבדלים בין הדגמים השונים של הדמוקרטיות אינם מוחלטים ורבים

תומכים בסוגיות שונות בדגמים שונים / משלבים בין הדגמים. בהיותה מדינת לאום יהודית, הדמוקרטיה הישראלית נותנת מקום משמעותי לתפיסה רפובליקנית, אך האופי הרצוי של הדמוקרטיה הישראלית שנוי במחלוקת ציבורית.

28

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

פרק 3: מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית, היא מקרה פרטי של מדינת הלאום המודרנית. מאפייניה וערכי נגזרים מהגדרתה כיהודית וכדמוקרטית.

הרעיון הלאומי

המרכיבים ההכרחיים לקיומה של מדינה

# מדינה: ארגון חברתי הכולל שלטון, * השולט על אוכלוסייה, * היושבת בשטח מוגדר (טריטוריה), * בעל ריבונות פנימית וחיצונית (חוסר כפיפות לגורמים חיצוניים), * ובעל הכרה בינלאומית.

 מרכיבים הכרחיים במדינה: (טר”ה א”ש / ארשת”ה)

1. טריטוריה: שטח בעל גבולות מוגדרים ומוסכמים הכוללים יבשה, מים ואוויר, עליו מוחל שלטון המדינה.

2. ריבונות: עצמאות המדינה להחליט כיצד לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה, כלומר – היא לא כפופה להוראות של אף מדינה אחרת. הריבונות מוענקת לשלטון על ידי האוכלוסייה.

 ריבונות בענייני פנים: לשלטון הריבוני הסמכות לחוקק חוקים, לגבות מיסים, לגייס צבא, להחליט כיצד תנוהל המדינה, לחבר המנון, לטבוע מטבע, לקבוע דגל, לכפות את החוק ולהפעיל אמצעי ענישה.

 ריבונות בענייני חוץ: באה לידי ביטוי בסוג הקשרים שהמדינה יוזמת עם מדינות אחרות: יחסי ידידות, יציאה למלחמות, חתימה על הסכמי שלום, הסכמים ביטחוניים/כלכליים/תרבותיים, לפתוח שגרירויות, לגרש שגרירים.

3. הכרה בינלאומית: החלטה בינלאומית על הכרה בהגדרה העצמית של אזרחים, והכרה במדינה הריבונית ובזכותה ובעצמאותה לפעול ללא תלות בגורם זר. קבלת המדינה למשפחת העמים (קיים ויכוח האם זהו מרכיב הכרחי בהגדרה).

4. אוכלוסייה: האנשים החיים בשטח המדינה והנתונים לשלטונה. האוכלוסייה מורכבת מציבור אזרחים וממיעוט תושבים שאינם אזרחים. כל מדינה קובעת מי זכאי לקבל אזרחות ומהן הזכויות והחובות של האזרחים.

5. שלטון: גוף השולט באמצעות מוסדותיו וחוקיו על הטריטוריה של המדינה ועל אוכלוסייתה.

 אזרח:מעמדחוקיבמדינהממנונובעותזכויותוחובות(התנאיםלקבלתהאזרחותמשתניםממדינהלמדינה).זכויותיו העיקריות : הגנה על בטחונו, הצבעה בבחירות, זכות כניסה למדינה, חופש עיסוק במדינה, זכויות סוציאליות. חובותיו העיקריות: ציות לחוק, חובות על פי חוק (תשלום מיסים ושרות צבאי או לאומי).

לאומיות ומדינת לאום

# קבוצה אתנית: קבוצה שלה יסודות משותפים אתניים-תרבותיים, כגון: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולעתים גם דת (הש”ד מ”ת).* קבוצה זו אינה בהכרח בעלת דרישות להגדרה עצמית/לריבונות (לדוגמה: הדרוזים והצ’רקסים בישראל). # לאום: קבוצה שיש לה יסודות משותפים -אתניים-תרבותיים או יסודות פוליטיים, * יש לה מדינה ריבונית או אוטונומיה (ניהול עצמי) בתוך מדינה קיימת, או שהיא שואפת לאחד מאלו (לדוגמה: הלאום היהודי / הלאום האמריקאי).

29

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

סוגי לאומיות

# לאומיות אתנית-תרבותית: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית. * לאומיות זו מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת (אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות –לדוגמה: בישראל ערבי יהיה בעל אזרחות ישראלית, אך הוא לא חלק מהלאום היהודי). # לאומיות פוליטית / אזרחית: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית, * המבוססת על יסודות פוליטיים, כלומר – רצון-משותף של כלל האזרחים באותה מדינה לקידום ערכים משותפים.

השוואה בין שני סוגי הלאומיות

לאומיות פוליטית לאומיות אתנית (תרבותית) קריטריונים
יסודות פוליטיים: חברה בעלת יסודות משותפים: אידיאולוגיה, רעיונות וערכים (לדוג’: חירות , שוויון). יסודות אתניים: (הש”ד מ”ת). חברה בעלת יסודות משותפים: היסטוריה, שפה, דת, מוצא, תרבות. מהם היסודות המשותפים?
מרכיב הזהות הדומיננטי הוא רעיוני – העקרונות והערכים עמם מסכימים חברי הקבוצה / החברה. מרכיב הזהות הדומיננטי הוא מרכיב זהות היסטורי – המסורת ועברה של הקבוצה / החברה. מהו מרכיב הזהות הדומיננטי?
תמיד מתקיימת חפיפה בין לאומיות לאזרחות (לדוג’: אם אתה אזרח אמריקאי אתה שייך וחלק מהלאום האמריקאי). אין חפיפה / קשר בין השייכות ללאום לבין האזרחות (לדוג’: ערבי הוא אזרח של מדינת ישראל, אך אינו שייך ללאום היהודי במדינה). האם יש חפיפה מלאה בין לאום לבין אזרחות?
מדינת לאום פוליטית/כלל אזרחיה. מדינת לאום אתנית-תרבותית. מהו סוג המדינה המאפיין סוג לאומיות זה?
לאום המורכב מכלל אזרחי המדינה, ללא העדפה של אחת מהקבוצות הלאומיות. לאום המורכב מקבוצת לאום אחת דומיננטית. הרכב האוכלוסייה
העדפה למי שיכול לתרום למדינה. העדפה לבני הקבוצה הלאומית הדומיננטית (עליה). מדיניות ההגירה

סוגי מדינות לאום

# מדינת לאום אתנית-תרבותית: מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני-תרבותי אחד ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית. * חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים התרבותיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת) של קבוצת הרוב הלאומי

במדינה, * וקיימים גם יסודות פוליטיים-ערכיים משותפים לכלל אזרחי המדינה.

 דוגמאות למדינות לאום שהן כמעט ללא מיעוטים: הולנד, פורטוגל, יפן.

 דוגמאות למדינות לאום ובהן גם מיעוטים: ישראל (ערבים, דרוזים, צ’רקסים, בדווים), צרפת, בריטניה, ספרד. # מדינה דו-לאומית: מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם שני לאומים אתניים שונים ומבטאת את זכותם להגדרה עצמית לאומית. * חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים את היסודות האתניים התרבותיים של שני הלאומים הדומיננטיים במדינה, * וקיימים גם יסודות פוליטיים- ערכיים

משותפים לכל אזרחי המדינה המגבשים את שני הלאומים.

 דוגמאות: בלגיה שבה יושבים שני עמים – ולונים ופלמים; צ’כוסלובקיה לשעבר, שבה מעמדם של הצ’כים והסלובקים הוכר במסגרת חוקה אחת שהייתה למדינה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-1 בינואר 1993 פוצלה המדינה לשתי מדינות עצמאיות: צ’כיה וסלובקיה.

# מדינה רב-לאומית: מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם מספר לאומים אתניים דומיננטיים במדינה. * חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים והתרבותיים של כל הלאומים הדומיננטיים במדינה, * וקיימים גם יסודות פוליטיים-ערכיים משותפים לכל אזרחי המדינה

המגבשים את כלל הלאומים.

30

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 דוגמאות:שוויץ–הכוללתמספרקבוצותלאומיות,כגון:גרמנית,צרפתית,איטלקית;יוגוסלביהלשעבר–שבשנות ה-90 פרצה מלחמת בה האזרחים שבמהלכה תבעו הלאומים והעמים השונים שתינתן להם עצמאות במסגרת מדינה משלהם: סרבים, קרואטים, בוסנים ואחרים. בשנת 1992 יוגוסלביה התפרקה ל-4 מדינות לאומיות: סרביה,

קרואטיה, קוסובו ומונטנגרו. # מדינת לאום פוליטית/כלל אזרחיה: מדינה שמגדירה את השייכות הלאומית על בסיס האזרחות בלבד (חפיפה בין לאומיות לאזרחות-כלומר אם אתה אזרח המדינה אתה שייך ללאום), * בה הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה אמורים לבטא יסודות המשותפים לכלל האזרחים במדינה.

 דוגמה:ארה”ב. ההצדקות הדמוקרטיות למדינת לאום אתנית-תרבותית (יש לזכור את שלוש ההצדקות)

1. # ההצדקה הקולקטיבית (הזכות להגדרה עצמית): לעמים יש זכות קולקטיבית לממש את תרבותם הלאומית במדינת לאום. * צידוק זה איננו ממוקד בזכויות הפרט, אלא עוסק בזכויות של קבוצות -לאומיות.

 יישום לישראל: העם היהודי, כאומה בעלת מורשת מובחנת ועשירה, זכאי למדינת לאום למימוש תרבותו.

2. # ההצדקה על פי עקרון הכרעת הרוב: הכרעת הרוב הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה, * וכאשר רוב האזרחים רוצים בכך מתחייב מעקרון הכרעת הרוב לעצב את המדינה כמדינת לאום.

 יישום לישראל: רוב הציבור בישראל תומך בהגדרתה כמדינה יהודית ולכן על פי העיקרון של הכרעת הרוב עליה להיות כזו.

3. # ההצדקה במקרה היהודי על פי הזכות לביטחון ומניעת רדיפות: לבני אדם יש זכות לחיים ולביטחון ובמקרים של רדיפות ואיום מדינת לאום מהווה מסגרת מיטבית למניעתן. * העם היהודי מאוים במיוחד על ידי אנטישמיות, שגם כיום לא נעלמה מן העולם, ומדינת ישראל דואגת יותר מכל מדינה אחרת למימוש

זכותם של יהודים לחיים ובטחון.

המאפיינים היהודיים של המדינה

מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית, היא מקרה פרטי של מדינת הלאום המודרנית. מאפייניה וערכיה נגזרים מהגדרתה כיהודית ודמוקרטית. היבט משפטיים / חקיקה מבחינה משפטית קיימים מספר מסמכים, הצהרות וחוקים ש”מכתירים” את ישראל כמדינה יהודית, ולא רק כמדינה דמוקרטית: א. החלטה 181 של האו”ם: החלטה 181 של האו”ם – “תכנית החלוקה”, מתאריך 29 בנובמבר 1947 (כ”ט

בנובמבר), קבעה שבשטח מסוים של ארץ ישראל תקום מדינה יהודית, ובשאר השטח תקום מדינה ערבית.

ב. הכרזת העצמאות: במגילת העצמאות נכתב: “אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.”

ג. חוקי יסוד: בשני חוקי היסוד שעוסקים בזכויות אדם, “חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו” ו”חוק יסוד: חופש העיסוק”, נכתב בסעיף 1 שמגדיר את עקרונות היסוד של החוק: “זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.” בסעיף 2 שמגדיר את מטרת החוק נכתב: “חוק-יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו,

כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.” 31

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

ד. חוקי מדינה: קיימת רשימת חוקים שהמטרות והתוכן שלהם מאפיינים את ישראל כמדינה יהודית, ומבטאים את הדת, הלאום והתרבות היהודית (לגבי כל חוק צריך לדעת את הגדרתו הרשמית, ולהסביר במילים שלכם את מטרתו וכיצד מאפיין את ישראל כמדינה יהודית).
חוקים שיש בהם ביטוי ללאום היהודי (5)

1. # חוק השבות: חוק משנת 1950 הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ. * החוק מאפשר גם לבני/בנות זוגם של יהודים, ילדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם, ונכדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם לא נרשמים כיהודים). * חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה. * במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה

המבוססת על עקרון שבות של בני הלאום. – מטרת חוק השבות היא ליצור רוב יהודי באוכלוסייה של מדינת ישראל, כלומר – לשמור על רוב דמוגרפי יהודי במדינה, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מאפשר לכל בני הלאום היהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות.

 החוק מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות, וזכות זו מוקנית גם לבן זוגו, לילדו ולנכדו של היהודי. כמו כן החוק מגדיר מיהו יהודי ע”מ לקבוע מי ייהנה מהחוק.

2. # חוק האזרחות: חוק המגדיר את הדרכים השונות לקבלת אזרחות ישראלית. * חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם, ולכן מקנה אזרחות אוטומטית לכל מי
שעולה לארץ מכוח חוק השבות. * בין הדרכים הנוספות לקבלת אזרחות: ישיבה רצופה בישראל בין השנים 1948-1952, לידה לאזרחים ישראלים, התאזרחות על בסיס קריטריונים שונים ובכללם מגורים של 3 שנים בישראל וידיעת מה של השפה העברית – בכפוף לאישור שר הפנים, וכן שר הפנים רשאי

להעניק אזרחות על בסיס תרומה למדינה. – מטרת החוק היא ליצור רוב יהודי באוכלוסייה של מדינת ישראל, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מעניק עדיפות לבני הלאום היהודי בקבלת אזרחות ישראלית.

 החוק קובע מספר תנאים לקבלת אזרחות ישראלית, אחד מהם הוא “מכוח השבות”. כל יהודי שעולה לישראל מקבל אזרחות ישראלית. תנאי נוסף מתייחס להתאזרחות, וכולל דרישה לדעת עברית ברמה מסוימת.

3. # החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) על פשעי הנאצים למרות שנעשו לפני הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה. – מטרת החוק היא למצות את הדין עם פושעים נאצים שהיו אחראים לשואה, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא נותן ביטוי ייחודי לקורבנות הלאום היהודי במלחמת העולם השנייה, למרות שהיו עוד יותר מ-60 מיליון קורבנות בני עמים אחרים.

 חוק זה מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשעים שביצעו נגד יהודים בתקופת המשטר הנאצי. 4. # חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה: החוק קובע את יום כ”ז בניסן (התאריך הלועזי משתנה בכל שנה) כיום הזיכרון לשואה ולגבורה (החוק מבטא את הזיקה של מדינת ישראל להיסטוריה של העם היהודי). – מטרת החוק היא לשמר את זיכרון השואה של העם היהודי, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית,
משום שהוא מבליט את הנרצחים בני הלאום היהודי, למרות שהיו עוד יותר מ-60 מיליון קורבנות בני

עמים אחרים.

 החוק קובע כי יחול יום זיכרון שנתי קבוע לשואה ולגבורה של העם היהודי במלחמת העולם השנייה, וביום זה מתייחדים אזרחי המדינה עם זכרם של ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה.

5. # חוק יסוד מקרקעי ישראל: החוק קובע כי אדמות המדינה (הכוללות את אדמות הקק”ל = הקרן הקיימת לישראל) ניתנות לחכירה בלבד ולא למכירה, * ונועד לשמירה על אדמות הקק”ל שנקנו במהלך

32

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

השנים בידי יהודים למען פיתוח ההתיישבות יהודית (החוק ודרכי יישומו נתונים במחלוקת ציבורית, ובשנים האחרונות חלו כמה שינויים בצורת יישומו). – מטרת החוק היא לוודא שאדמות ל לא יימכרו למי שאינו יהודי, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מתייחס לאדמות המדינה כאילו הן אדמות הלאום היהודי, ובעיקר משום שבתקנון קק”ל נקבע שאדמות קק”ל יוחכרו (יושכרו) רק ליהודים.

 מקרקעי ישראל הם 93% מאדמות המדינה, ומתוכם 17% הן אדמות קק”ל. כל אדמות המדינה אינן ניתנות למכירה אלא לחכירה (שכירות) בלבד. אדמות קק”ל מוחכרות אך ורק ליהודים, משום שהן “אדמות הלאום היהודי”, ומשמשות להתיישבות ציונית.

חוקים שיש בהם ביטוי לדת היהודית (4)

6. # חוק בתי הדין הרבניים: החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם, וממילא נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה (החל מ-2010 המדינה מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת). – מטרת החוק היא ליצור אחידות בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, וליצור חיבור בין הלאום היהודי
לבין הדת היהודית, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מסתמך על הדת היהודית ועל הרבנים כסמכות דתית.

 החוק מעניק לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית בישראל לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים לפי ההלכה הדתית היהודית.

7. # חוק שעות עבודה ומנוחה: החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. * ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים – בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם. – מטרות החוק הן לשמור על תנאי העסקה הוגנים, ולשלב את ימי המנוחה עם ימי השבת והחג לפי הדת היהודית, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מבטא את מצוות שמירת השבת בדת היהודית.

 החוק קובע כללים רבים הקשורים לתנאי העסקה של עובדים, ובין היתר נקבע כי יום המנוחה של עובד יהודי הוא יום שבת. אסור לבעל עסק יהודי לפתוח את העסק שלו בשבת, ואסור לבעל עסק לחייב עובד יהודי לעבוד בשבת.

8. # חוק איסור גידול חזיר: החוק אוסר גידול חזיר באזורים יהודים ומוסלמים. * החוק אינו אוסר על אכילת חזיר / גידול חיות לא כשרות אחרות. – מטרת החוק היא לצמצם עד כמה שאפשר את צריכתו של בשר חזיר בישראל, משום שהחזיר הוא חיה טמאה ביהדות ובאסלאם, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מבטא את האיסור בדת היהודית על אכילת בשר חזיר שהוא חיה טמאה.

 החוק אוסר על גידול חזירים לצורכי שחיטה ואכילה, פרט למספר יישובים של ערבים נוצרים. כמו כן מותר לגדל חזירים בגני חיות ציבוריים, ומותר להחזיק חזירים במכוני מחקר. החוק מתיר מכירה ואכילה של בשר חזיר בישראל.

9. # חוק חג המצות: החוק אוסר על בעלי עסקים הצגת ומכירת חמץ ברשות הרבים באזורים יהודים במהלך ימי חג הפסח. * החוק אינו אוסר אכילת חמץ.

 מטרת החוק היא לצמצם ככל הניתן מכירה וקנייה של חמץ במרחב הציבורי, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מבטא את מצוות אי אכילת חמץ בפסח שקיימת בדת היהודית.

33

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 החוק אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי (כלומר בפני הציבור) במהלך חג הפסח, אם החמץ מיועד למכירה או לצריכה. כלומר, מותר למכור כל עוד לא מציגים זאת בפומבי. החוק תקף לגבי יישובים או שכונות שבהם רוב התושבים יהודים, ולא חל ביישוב בו רוב התושבים לא יהודים, וביישוב שיתופי שבו בתי העסק

מיועדים לצרכי המקום בלבד (קיבוץ).

חוקים שיש בהם ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית (3)

10. # חוק חינוך ממלכתי (מטרות החינוך): החוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל. בין היעדים השונים (כמו חינוך לאהבת כל אדם, לנאמנות למדינה, לערכים דמוקרטיים, לדעת וליצירתיות) נמנים אהבת העם והארץ ולימוד מורשת ישראל והמסורת היהודית. – מטרת החוק להדגיש את חשיבות הנחלת התרבות והמורשת היהודית באמצעות מערכת החינוך, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מייחס חשיבות עליונה לחינוך היהודי, ולא רק לחינוך הכללי.

 לפי סעיף 2 בחוק, מטרות החינוך הממלכתי בישראל כוללות בין היתר: “ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל; ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם”. החוק מדגיש את חשיבות הנחלת התרבות והמורשת היהודית

באמצעות מערכת החינוך.
11. # חוק רשות השידור: החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי בישראל ומונה ביניהם את חיזוק

“זהותה הציונית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית” / חיזוק “הקשר עם היהדות ועם המורשת היהודית וערכיה”.

– אחת ממטרות החוק היא להנחיל לציבור ערכים יהודיים לפי המסורת, ההיסטוריה והדת היהודית, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא מדגיש את חשיבות המורשת היהודית, ולא רק את המורשת העולמית.

 החוק קובע מהן מטרות השידור הציבורי, שאחת מהן היא לחזק את הקשר בין האזרחים היהודים לבין המורשת היהודית שלהם.

12. # חוק יסודות המשפט (המשפט העברי): החוק מנחה את בתי המשפט לפסוק על פי “עקרונות החרות הצדק והיושר שבמורשת ישראל” במקרים בהם אין חקיקה ראשית / חקיקה שיפוטית אחרת המתייחסת למקרה.

 מטרת החוק היא לקבוע בסיס מוצק ואחיד עבור השופטים, ואחד הבסיסים הוא התרבות היהודית ומורשת ישראל, והוא מאפיין את ישראל כמדינה יהודית, משום שהוא קובע שהבסיס המשפטי במדינה מסתמך גם על המורשת והתרבות של העם היהודי, ולא רק על ערכים ועקרונות

אוניברסליים (כלל-עולמיים).

 החוק קובע שאם יש בעיה משפטית שאין לה מענה בחוקים הקיימים, צריכים השופטים להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

המרחב הציבורי

# מעמד השפה העברית: העברית אמנם לא נקבעה בחוק מפורש כשפה הרשמית של מדינת ישראל, וכך נותרה החקיקה מתקופת המנדט המקנה לעברית ולערבית מעמד של שפות רשמיות (לאחר הביטול המפורש בחקיקה של מעמד השפה האנגלית). * החקיקה והפסיקה בישראל מקנות עדיפות לעברית כשפה רשמית כביטוי לאופייה

היהודי של המדינה.

34

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 מעמדה של השפה העברית במדינה בא לידי ביטוי: א. באמצעות חקיקה: החוקים, התקנות והפסיקות של בתי המשפט נכתבים בעברית, וכן כל עדות או ראיה

משפטית המוגשת לבית המשפט שלא בעברית חייבת להיות מתורגמת לעברית. ב. האקדמיה ללשון העברית: מוסד שהוקם למען חקר השפה והעשרתה לצורך שימוש יומיומי.

 מבחינתהחקיקה–מצדאחדישנםחוקיםשנותניםעדיפותלשפההעברית:”חוקהאזרחות”קובעכיאדםשמבקש לקבל אזרחות ישראלית הוכח כי הוא יודע ידיעת מה את השפה העברית; “חוק סדר הדין הפלילי” (1982) קובע כי הליך משפטי במדינת ישראל יתנהל בעברית; ואם מוגש לבית המשפט מסמך הכתוב בערבית, אז צריך לתרגם אותו
לעברית. מצד שני, ישנם חוקים שמנסים ליצור שוויוניות מבחינת השפה: ב”חוק התכנון והבנייה” נקבע שהודעה על הפקדת “תכנית מתאר” תתפרסם גם בערבית באזור שבו לפחות 10% מהתושבים הם דוברי ערבית; ב”פקודת הבטיחות בעבודה” נקבע שהוראות בטיחות במקום עבודה יתפרסמו גם בעברית וגם בערבית; ב”חוק הבחירות” נקבע כי אפשר

להוסיף כיתוב באותיות בערבית על פתקי ההצבעה, זאת בנוסף לאותיות בעברית.

# לוח השנה העברי: לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל כביטוי לאופייה היהודי של המדינה. * החגים היהודים הינם ימי שבתון רשמיים במדינה. * החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי היוצא מטעם המדינה ומוסדותיה.

 “חוקהשימושבתאריךהעברי”קובעכיבכלמסמךרשמישמוציאהרשותשלטוניתאומוסדציבוריצריךלהשתמש בתאריך העברי בנוסף לתאריך הלועזי. כלומר, נקבעת החשיבות של לוח השנה העברי כמייצג את המדינה היהודית. אין חובה להשתמש בלוח השנה המוסלמי, וגם השימוש בלוח השנה הנוצרי לא נעשה מתוך שילוב הדת הנוצרית, אלא משום שזהו לוח השנה המקובל בעולם, כלומר, השימוש בלוח השנה העברי מאפיין את מדינת ישראל כמדינה יהודית.

 כלל החגים, ימי הצום וימי הזיכרון מדגישים את הדת היהודית, הלאומיות היהודית וההיסטוריה היהודית.

# סמלי המדינה: סמלי המדינה הקבועים בחוק מבטאים את זהותה היהודית. * דגל המדינה מורכב ממגן דוד שהוא סמל יהודי מסורתי, ומפסי תכלת ולבן שהם צבעי הטלית היהודית (נבחר כדגלה של התנועה הציונית עוד בראשית דרכה). * סמל המדינה הינו המנורה שעמדה בבית המקדש בירושלים ומשני צדיה ענפי זית. * המנון

המדינה, “התקווה”, מבטא את שאיפת העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חרותו המדינית.

 הדגל: צבעי הדגל הם תכלת ולבן, על פי צבעי הבגד של הכוהן הגדול בבית המקדש. הפסים הכחולים מסמלים את הפסים של הטלית ש ִאתה מתפללים יהודים, ומגן דוד הוא סמל מההיסטוריה של העם היהודי, מימי דוד המלך. הדגל מתבסס על ההיסטוריה והדת היהודית, ובכך מאפיין את ישראל כמדינה יהודית.

 סמלהמדינה:סמלהמדינהכוללאתמנורתביתהמקדש,וִאתהשניענפיזיתשהיומעליה,מימיןומשמאל.עלשער טיטוס ברומא מופיע תבליט של המנורה שאותה לקחו החיילים הרומאים למצעד הניצחון ברומא, אחרי שהחריבו את בית המקדש בירושלים. הסמל מסתמך על ההיסטוריה של העם היהודי, ובא להראות את הסמליות של המנורה שאז הייתה סמל לחורבן בית המקדש ואובדן העצמאות היהודית בארץ ישראל (אמנם עצמאות חלקית), והיום היא הסמל של המדינה היהודית העצמאית שקמה מחדש. סמל המדינה מתבסס על ההיסטוריה היהודית, ועל הרצון לעצמאות

יהודית בארץ ישראל, ובכך מאפיין את ישראל כמדינה יהודית.

 ההמנון:”התקווה”:מילותההמנוןמבטאותאתהגעגועיםשלהעםהיהודילציון,ארץישראל,המולדתשממנהגורש, ואת הרצון לעצמאות מדינית מחודשת של עם ישראל בארץ ישראל. ההמנון מתבסס על ההיסטוריה היהודית, ועל הקשר בין העם היהודי לבין ארץ ישראל, ובכך מאפיין את ישראל כמדינה יהודית.

 רק ב-2004 נחקק “חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה” המגדיר את “התקווה” כהמנון הרשמי של מדינת ישראל. מצד אחד, ניגנו ושרו את “התקווה” בכל טקס ציבורי, והיה ברור לכולם שזה ההמנון בפועל. מצד שני,
לא רצו להפוך זאת לחוק רשמי, כדי לא לפגוע ברגשות של הציבור הלא יהודי במדינת ישראל. צריך להבין כי

35

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

המנון “התקווה” מייצג את ההיסטוריה הלאומית של הציבור היהודי במדינת ישראל, אך ערבים, בדווים, דרוזים וצ’רקסים אינם יכולים לחוש הזדהות עם מילות ההמנון, מהסיבה הפשוטה שהם אינם יהודים…

 ההמנון כדוגמה למאפיין יהודי: ההמנון של מדינת ישראל מתייחס רק לעם היהודי, ולקשר של העם היהודי לארץ ישראל (לאומיות אתנית). מי שלא יהודי לא יכול לחוש הזדהות עם מילות ההמנון. ההמנון של ארה”ב מתייחס לכל האנשים במדינה. כולם יכולים לחוש הזדהות עם מילות ההמנון (לאומיות מדינתית).

המנון ארצות הברית: הדגל זרוע הכוכבים

הו ֵאמוֹר, התוכל לראות באור השחר המוקדם, את שבירכנו בגאווה באור הדמדומים האחרון שבפסיו הרחבים וכוכביו הבוהקים, בסכנת הקרב, צפינו מעבר למתרסים בנפנופם האמיץ

והבזקן האדום של הרקטות, פצצות מתפוצצות באוויר, העידו לאורך הלילה כי דגלנו עודנו שם. הו אמור, האם אותו דגל זרוע הכוכבים עודנו מתנוסס, מעל ?

המנוןישראל:הִתקָוה

כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומיה. ולפאתי מזרח קדימה, עין לציון צופיה.
עוד לא אבדה ,

ארצם של בני החורין ומולדתם של האמיצים

תקוותנו

.
ארץ ציון וירושלים.

התקווה בת שנות אלפיים

בארצנו,

להיות עם חופשי

בין הציבורי לפרטי

# הסדר הסטטוס-קוו: ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה, שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל). * הוא נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום, * וכן עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של

דת ומדינה: (אשכ”ח) 1. אישות – נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה. 2. שבת – הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל ליהודים (תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת בתי עסק). 3. כשרות – מטבח כשר במוסדות ממלכתיים (כמו צה”ל). 4. חינוך – מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי והחרדי.

* רובו נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי.

 הסדר הסטטוס קוו בראי הזמן: כיוון שהתנאים במדינה משתנים מבחינת החברה, הכלכלה והפוליטיקה, הסדרי הסטטוס קוו שאינם מעוגנים (=קבועים) בחוק, כמו נושא שמירת השבת, מעוררים מחלוקת בין דתיים לחילונים. לדוגמה: הוויכוח לגבי שידורי הטלוויזיה בשבת – נציגי הציבור הדתי טענו שזהו עניין חדש שלא מופיע בסטאטוס קוו, ולכן אין לשדר בשבת, ואילו נציגי הציבור הלא דתי טענו שהנושא דומה לשידורי רדיו,

המותרים בשבת על פי הסדרי הסטאטוס קוו, ולכן יש לשדר טלוויזיה בשבת.

 יתרוןוחיסרוןלהסכם:היתרון–נמנעיםמהכרעותבבעיותמורכבותוכךניתןלהמשיךולחיותיחדבמצבשל יציבות פוליטית וכשקבוצות המיעוט לא מרגישות מנותקות. החיסרון – לא ניתן תמיד לשמור על מה שהוסכם
בעבר לנצח כיוון שהתנאים בסביבה משתנים, ומה שלא עוגן בחוק נתון למחלוקת (מקרה לאה שקדיאל /

שידורי הטלוויזיה והרדיו בשבת).  בג”ץ לאה שקדיאל (1987): בינואר 1986 נבחרה שקדיאל לחברות במועצה הדתית של ירוחם, אך שר

הדתות זבולון המר ביטל את בחירתה בתואנה שנשים אינן יכולות לכהן בתפקיד זה. בראשית שנת 1987 הגיע העניין לפתחו של בג”ץ, שקיבל את העתירה וקבע כי אי הכללת מועמד למועצה דתית, משום שהמועמד הוא אישה, נוגדת את עקרון היסוד של מערכת המשפט הישראלית, שלפיו אסורה הפליה מטעמי מין. שהחליט בפסק דין תקדימי שהתקבל פה אחד לטובתה של שקדיאל, ובשנת 1988 הייתה

האישה הראשונה בישראל שכיהנה במועצה דתית.

36

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות

יהודי העולם והתפוצות – רקע

 בעולם כ 13.8 מיליון יהודים נכון לשנת 2013 (לפי דו”ח אוכלוסיית היהודים בעולם). לשם ההשוואה – לפני מלחמת העולם השנייה מספר היהודים עמד על כ-16.6 מיליון. לאחר השואה והקמת מדינת ישראל מנה מספרם כ-11.5 מיליון.  הריכוז הגדול ביותר של יהודים מצוי כיום בישראל – למעלה 40%, והריכוז הבא אחריו מצוי בצפון אמריקה (ארה”ב

וקנדה) – גם הוא למעלה מ-40%.  ריכוזים גדולים נוספים של יהודים מצויים בצרפת, בריטניה, רוסיה, ארגנטינה וגרמניה.  בשונה מישראל, בריכוזים הגדולים של יהודי העולם ישנם אחוזים גדולים של נישואי תערובת, וההמשכיות של הזהות

היהודית היא נושא מרכזי בדיון הציבורי.  הקבוצה הדתית הגדולה ביהדות ארה”ב היא הקבוצה הרפורמית, אחריה הקונסרבטיבית, ורק אחריה האורתודוכסית

(מלבד רבים שמגדירים עצמם יהודים ללא השתייכות לאף זרם דתי), בניגוד למצב בישראל בו רוב מוחלט של הדתיים מגדירים עצמם אורתודוכסיים.

# אחריות המדינה לתפוצות: מחויבות המדינה ליהדות התפוצות באה לידי בתחומים שונים המבטאים את תפיסתה כמדינת הלאום של כל העם היהודי. ביניהם ניתן למנות: * חוק השבות וחוק האזרחות המאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות בה. * מוסדות רשמיים של המדינה המטפלים בחיזוק זהותה היהודית של יהדות התפוצות ובעלייתה לישראל (למשל: ההסתדרות הציונית העולמית המעוגנת בחוק, קיומו של שר לענייני תפוצות ושר קליטה). * התגייסות המדינה לטובת יהודים המצויים במצוקה ברחבי העולם (למשל: המבצעים בשנות המדינה הראשונות להצלת יהודי מדינות ערב והעלאתם לישראל, הסיוע למסורבי העלייה בברית המועצות, והמבצעים להעלאת יהודי אתיופיה). * החוק הפלילי של מדינת ישראל מאפשר ענישה של מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו גם אם עשה זאת מחוץ לשטחה של המדינה וכלפי יהודי שאיננו אזרח המדינה.

הסברים והרחבה

 ישנם הצהרות, חוקים ומוסדות המבטאים את הקשר של מדינת ישראל ליהודי התפוצות: 1. מגילת העצמאות: במגילה נאמר שמדינת ישראל היא המדינה של כל היהודים בעולם, וכל יהודי יכול לעלות לארץ:

“מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות” (פסקה 13).
2. חוק השבות: חוק השבות קובע כי כל יהודי יכול לעלות למדינת ישראל ולקבל אזרחות ישראלית. החוק מחזק את

הקשר של מדינת ישראל עם יהודי התפוצות.
3. חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית: שני הארגונים האלה קמו לפני קום המדינה, וב-

1955 נחקק חוק המסדיר את פעילותם, וקובע את חלוקת העבודה והסמכויות בינם לבין מדינת ישראל. הארגונים פועלים לקירוב לבבות בקרב יהודי התפוצות, לתיאום הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות, ולסיוע בעלייה ובקליטה.

 מדינת ישראל רואה את עצמה כאחראית לשלומם של כל יהודי העולם. כאשר מתרחשת צרה בקהילה יהודית מסוימת בעולם, מדינת ישראל עוזרת להם, או שפועלת מול הממשלה של אותה מדינה כדי לעזור להם. דוגמאות: 1. כאשר יהודי אתיופיה נקלעו לצרה במהפכה שהייתה באתיופיה ב-1991, ממשלת ישראל נחלצה לעזרתם, והעלתה

אותם במבצע מורכב לארץ.
2. כאשר נפגעו בתי כנסת בתורכיה, ממשלת ישראל פנתה לממשלת תורכיה כדי שתשפץ אותם, ותדאג להגביר את

האבטחה סביב הקהילה היהודית.

37

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

# יחס התפוצות למדינה: * זהות – רבים מיהודי העולם חשים קרבה והזדהות עם מדינת ישראל על אף היותם אזרחים לכל דבר במדינותיהם. במקרים מסוימים הדבר גורם לדילמות של “נאמנות כפולה”. * תמיכה פוליטית בישראל – על ידי ארגונים ושדולות (דוגמת איפא”ק) המשתדלים להשפיע על ממשלותיהם לתמוך בישראל בהקשרים שונים. * תמיכה כלכלית – לאורך השנים תומכת יהדות התפוצות בפעילויות שונות בישראל בסכומים גדול. * הדור הצעיר בהרבה קהילות מזדהה פחות עם ישראל ונעשים מאמצים לחיזוק הזדהות זו (פרויקט תגלית, שליחי הסוכנות היהודית וכדומה). הסברים והרחבה  יהדות התפוצות מרגישה תחושת שותפות וקשר עם מדינת ישראל, ומסייעת למדינה בשני תחומים מרכזיים:

1. בתחום הפוליטי

 מאבק ליצירת דעת קהל עולמית אוהדת כלפי ישראל.

 שתדלנות בקרב הממשלות במדינות שבהן גרים היהודים, למשל הלובי היהודי שפועל בקונגרס האמריקני.

 עזרה ליהודים במצוקה מארצות אחרות, כמו העזרה של ארגון יהודי אמריקה (joint) ליהודי תימן ב-1948. 2. התחום הכלכלי

 גיוס כספים ותרומות מיהודי התפוצות לטובת מדינת ישראל, למשל “המגבית היהודית המאוחדת” או “הג’וינט”.

 קיימות שתי גישות בקרב יהדות התפוצות בנוגע למעמד של מדינת ישראל: 1. גישה הרואה במדינת ישראל מרכז לאומי ותרבותי לעם היהודי כולו. 2. גישה הטוענת כי יש 2 מרכזים ליהודים: אחד הוא מדינת ישראל, ואחד נמצא בקהילות השונות בעולם, כמו למשל

ארה”ב.
 קיימת מחלוקת האם ועד כמה יש לאפשר ליהודים בעולם להתערב בענייניה של מדינת ישראל בנושאים כמו גבולות,

התנחלויות, דת ומדינה, מיהו יהודי, גיור ועוד, או שיש לאפשר רק לאזרחי המדינה הגרים בארץ לעשות זאת: דעה אחת אומרת שיהודי התפוצות צריכים להתערב, משום שמדינת ישראל מייצגת גם אותם, הם חשים קשר רגשי עמוק למדינת ישראל, והם פועלים למען המדינה בגיוס תרומות, בשתדלנות בקרב ממשלות שונות למען מדינת ישראל וכדומה; דעה שנייה אומרת שיהודי התפוצות אינם צריכים להתערב, כיוון שמי שלא גר כאן לא נושא בנטל החובות כמו גיוס לצבא או תשלום מיסים, וכן רק אזרח שגר כאן מכיר את השיקולים שיש לשקול כדי לקבל החלטות, ונדרש

גם לשאת בתוצאות של החלטות גורליות כמו הסכם שלום, יציאה למלחמה וכדומה.

המיעוטים בישראל

הכרת קבוצות המיעוט השונות, מעמד המיעוטים בישראל

# מעמד המיעוטים במדינת ישראל: בהכרזת העצמאות התחייבה מדינת ישראל להעניק זכויות שוות לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. * ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט מלאות ושוות, * והחוק אוסר אפליה בקבלה לעבודה על בסיס לאומי או דתי. * ישנה אפשרות נרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב הציבורי ובהיבטים מוסדיים (לעומת כמה ממדינות אירופה בהן קיימת הגבלה על לבישת כיסוי ראש מלא או בניית צריחי מסגדים).

38

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

קבוצות המיעוטים בישראל

היבט דמוגרפי-סוציולוגי

א. # ערבים בישראל: קבוצת המיעוט הגדולה במדינת ישראל הינה קבוצת המיעוט הערבי, והיא מהווה כ – 20% מאזרחי המדינה. * הרוב הגדול של ערביי ישראל הם מוסלמים (83%),4 מיעוט מתוכם נוצרים (חלק מן
הנוצרים אינם מעוניינים להזדהות כערבים). * מתוך האוכלוסייה המוסלמית כ – 15% הם בדואים. * רוב הערבים בישראל מזהים עצמם כחלק מן האומה הערבית הגדולה, וחלקם הגדול גם מזדהים כפלסטינים. לרבים מהם בני משפחה במדינות ערב. * ניתן לזהות בקרב החברה הערבית בישראל מגמות של השתלבות

במדינה ובחברה, לצד לתהליכי בידול והזדהות עם המאבק הפלסטיני נגד מדינת ישראל.  מאפייני האוכלוסייה הערבית בישראל (יש לזכור לפחות 2 מאפיינים)

1. המיעוט הערבי במדינת ישראל הינו מיעוט לאומי, אתני, תרבותי, דתי ולשוני, המהווה חלק מהעולם הערבי הסובב את מדינת ישראל במזרח התיכון, ולרבים מבניו יש קשרי משפחה עם תושבי מדינות ערב.

2. מרבית מערביי ישראל חיים בגליל, בנגב, ב”משולש” (=אזור בחלקו המזרחי והצפוני של השרון ובנחל עירון, בו מרוכזים יישובים ערביים רבים כמו טייבה, טירה וכו’), בערים מעורבות (כגון עכו, לוד, חיפה), ובערים נפרדות (כגון נצרת, סח’נין ורהט).

3. הבדואים בישראל הם חלק מהמיעוט הערבי (3.5% מאוכלוסיית ישראל), מרבית הפזורה הבדואית מרוכזת בנגב ומיעוטה בצפון הארץ. החברה הבדואית עוברת מקום המדינה שינוי מואץ מחברה חקלאית מסורתית לחברה מודרנית יותר, הן בשל מדיניות הממשלה המעודדת עיור, והן בשל רצון

הצעירים בחברה ליהנות מיתרונותיה של הקידמה.

4. למרות התמורות בחברה הבדואית, מדדי העוני בקרב הבדואים גבוהים פי שבעה מאשר בחברה היהודית, בין היתר בשל שיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה. בנוסף על כך, בדואים רבים בנגב (בעיקר) מתגוררים בישובים “בלתי מוכרים” מבחינת המדינה, ולכן אינם נהנים מתשתיות בסיסיות

של מים, חשמל, חינוך ממלכתי וכבישים.

5. הקהילה הערבית המוסלמית ברובה סונית, ומיעוט קטן מהם צ’רקסים. בישראל יש כ – 4000 צ’רקסים בלבד שמוצאם מאזור הקווקז מדרום לרוסיה. הם דוברי צ’רקסית ולא ערבית, מתגוררים בשני כפרים בגליל (כפר קמא וריחניה) ואינם רואים בעצמם ערבים. בדומה לדרוזים הם בחרו לגלות

הזדהות מלאה עם מדינת ישראל, והם משרתים שירות חובה בצה”ל.

6. ע”פ סקר של הלמ”ס ב-2013 הרוב המכריע של אזרחי ישראל המוסלמים הם דתיים / מסורתיים. ישנם תהליכים סותרים המתרחשים בחברה זו, כך, שמצד אחד יש תהליך של התחזקות דתית בעקבות תהליכים רחבים בעולם הערבי והמוסלמי, הבא לידי ביטוי בדפוסי לבוש לבוש מסורתי וצנוע של הנשים (בורקה); ומצד שני חל תהליך הפוך של ירידה ברמת האדיקות בקרב המוסלמים, בעקבות תהליכי מודרניזציה והתחזקות מעמד האישה הערבית במשפחה ובקהילה, שבא לידי ביטוי

בלבוש משוחרר יותר של נשים.

39

4 כמעט כולם מהם סונים.

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

ב. # דרוזים בישראל: מיעוט קטן יחסית (פחות מ-2% מאזרחי המדינה), * בעל דת ייחודית וסודית (שמקורה בפלג של האסלאם השיעי). * רובם מגדירים את עצמם כקבוצה אתנית נפרדת, ללא שאיפה לאומית-מדינית, ונאמנים למדינה בתוכה הם חיים. * מאז ימי המנדט הבריטי כרתו הדרוזים ברית עם הישוב היהודי והשתלבו במערכות הביטחון והמדינה, ורבים מהם המשיכו בשירות קבע והגיעו לדרגות בכירות. * לעומת הדרוזים בגליל, קבוצת הדרוזים ברמת הגולן (סורים במקור) שנכנסו תחת השליטה הישראלית רק לאחר מלחמת

ששת הימים (1967), נמנעים בדרך כלל מקבלת אזרחות ישראלית ומהשתתפות בבחירות.  מאפייני האוכלוסייה הדרוזית בישראל (יש לזכור לפחות 2 מאפיינים)

1. הדרוזים מהווים קבוצת מיעוט אתנית-תרבותית ומונים כ- 7.9% מקרב המיעוטים בישראל (נכון לשנת 2012). מרביתם מתגוררים בכפרים בגליל ובכרמל (דליית אל-כרמל, בית ג’ן, עספיא, חורפיש, ועוד), אך חלקם מתגוררים בצפון רמת הגולן, שעברה לשליטת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, וסופחה למדינת ישראל בשנת 1981. בשונה מהדרוזים בגליל ובכרמל, הדרוזים של רמת הגולן רואים

את אזרחותם כסורית ומסרבים לקבל אזרחות ישראלית.5

2. קיימת דילמה בשאלת הזהות של הדרוזים. גישה אחת טוענת שהם שייכים ללאום הערבי והם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני והאומה הערבית, וה”ועד היוזמה הדרוזי” פועל לחזק גישה זו. לעומתה, הגישה השנייה טוענת שיש לדרוזים זהות אתנית ייחודית משלהם, והקשר אל הערבים הוא רק בשפה המשותפת. הדרוזים התומכים בגישה זו רואים עצמם אזרחים ישראלים הנאמנים למדינה,

והמיוצגים ע”י “החוג הציוני הדרוזי”.

3. הדת הדרוזית היא דת סודית שהתפצלה מהאיסלם השיעי, ונביאה הוא יתרו. היא נחשבת לעדה סגורה שאינה מקבלת לשורותיה מאמינים חדשים. הדרוזים מגדירים עצמם כבעלי עדה ייחודית ששפתה היא ערבית, אך מרביתם אינם מזהים עצמם כערבים. איש הדת המנהיג את העדה מכונה “עאקל”, ודעתו נחשבת בכל תחום. מתקיים שוויון לכל בני העדה, כלומר, אין הבדל בין דתי ללא דתי, ובין מי שמכהן כאיש דת ומי שלא. מתקיים גם שוויון במעמד האישה, והנשים יכולות לכהן בתפקיד מנהיגה דתית. אנשי הדת מסייעים לעדה לשמור על קיומה כקבוצה אתנית דתית וייחודית ע”י: איסור נשואי תערובת, סודיות וקבלת מרות אנשי הדת. מדינת ישראל מכירה בהם כעדה נפרדת,

והם נהנים מאוטונומיה דתית.

4. בעשרות השנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בתעסוקת הדרוזים, מעיסוק בחקלאות לעיסוק בתחומי השירות והתעשייה, וכן גיוסם לצה”ל תורם לשילובם בשירות המדינה. עם זאת, הם נתקלים בקשיים בבואם להשתלב בעבודה במשק הישראלי הפרטי.

5. בעקבות המודרניזציה, בחברה הדרוזית מתחולל תהליך הדרגתי של היחלשות כוחה של הדת בקרב חלק מהצעירים, והם בוחרים להתנתק מהזיקה לעדה הדרוזית ולהתגורר ביישובים לא דרוזים. כמו כן מתחולל תהליך של עיור בקרב החברה הדרוזית (מעבר מחברה כפרית לחברה עירונית), והצעירים הדרוזים המשכילים בוחרים לחיות בשני העולמות – לגור ביישוב הדרוזי המסורתי (כגון עוספיה

ודליית-אל-כרמל) יחד עם יציאה לעבודה ובילויים בעיר המודרנית (כגון חיפה).

6. בעקבות המודרניזציה גם המנהיגות הדרוזית המסורתית מתחלפת בהדרגה בהנהגה צעירה ומשכילה, שהיא תוצר של התפתחות מערכת חינוך ביישובים הדרוזים ובהתרחבות שכבת

5 הקהילה הדרוזית כולה כוללת כ 1.5 מיליון איש, המרוכזים בסוריה ובלבנון (בעיקר), בישראל, בירדן, בצפון אמריקה ובדרום אמריקה.

40

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

המשכילים. כמו כן, צעירים דרוזים רבים יותר ויותר מגיעים לעמדות השפעה בכירות במגוון גופים ותחומים במדינה, כגון: שירותי הביטחון (צבא, משטרה וכו’), תעשייה, פוליטיקה, אומנות וכו’.

7. עוד בטרם הוקמה המדינה בחרו הדרוזים שחיו בארץ לתמוך בצד היהודי ולא בצד הערבי, וחלקם סייעו לצה”ל עוד במלחמת השחרור. ב – 1956 הוחל על הדרוזים גיוס חובה לצה”ל, וכיום 83% מצעירי העדה מתגייסים לצה”ל (נכון ל-2012), רבים משרתים ביחידות מובחרות, בשירות קבע

ובקצונה הבכירה. נשות העדה הדרוזית פטורות מהשירות הצבאי.

ביטוי לייחודם של הדרוזים כקבוצה ביטוי להשתלבות הדרוזים בחברה הישראלית
1. הקמת מוסדות קהילתיים דרוזיים, כמו מוסדות דת עבור העדה הדרוזית בלבד. 2. מגורים נפרדים בכפרים שבהם כל התושבים דרוזים, או מגורים בשכונות נפרדות בתוך יישובים שבהם יש גם ערבים מוסלמים וערבים נוצרים. 3. מערכת חינוך נפרדת, עם לימודי היסטוריה ומסורת דרוזית, במקביל לתוכנית הלימודים הכללית בישראל. 4. השתייכות לקבוצה אתנית נפרדת. למשל, נישואין רק בתוך הקהילה הדרוזית, כלומר בין דרוזים לדרוזיות בלבד. 5. קיום דת דרוזית ייחודית ששונה מהאסלאם ומשאר הדתות, ושמירה על סודיות הדת כדי שתישאר ייחודית ושונה. 1. שירות בצה”ל: הדרוזים מתגייסים בגיוס חובה, ואחוז המתגייסים גבוה. 2. קשרים עם העיר היהודית הסמוכה למקום מגוריהם מבחינת בילויים, עבודה, מסחר וקבלת שירותים. 3. תהליך עיור בתוך הכפרים: כלומר, הכפרים גדלים ובתוכם נבנים אזורי מסחר עם תוכנית בניין עיר מסודרת. 4. רכישת השכלה: גם השכלה תיכונית וגם השכלה אקדמאית, כמו גם הכשרות מיוחדות למקצועות חופשיים. 5. הצבעה בבחירות לטובת מפלגות יהודיות ציוניות. 6. מינוי לתפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית.

ג. # נוצרים בישראל: מיעוט דתי קטן יחסית (פחות מ-2% מאזרחי המדינה). * רוב הנוצרים בישראל רשומים בסעיף הלאום כערבים. מאז 2014 ניתנה להם רשות להירשם כארמים. * המיעוט הנוצרי בישראל ברמה כלכלית גבוהה יחסית, * וחלק ניכר מבני המיעוט הנוצרי משרתים בשירות צבאי או לאומי.

# ביטויי קבוצות המיעוט במרחב הציבורי: לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל, וחלק מפרסומי המדינה, תקנות ושלטי הכוונה מחויבות להיכתב גם בערבית. * ימי המועד של המיעוטים מוכרים להם כימי חופשה.  הרוב הלאומי משפיע על עיצוב החיים הציבוריים, ולכן למיעוט הערבי השפעה מועטה על המרחב הציבורי:

בתחום השפה: השפה הערבית היא בעלת מעמד מיוחד בישראל, חלק מפרסומי המדינה, שלטי חוצות והכוונה, תקנות שונות מחויבות להיכתב גם בערבית.

בתחום החינוך והתרבות: המדינה פועלת על מנת לשמר את התרבות הערבית בתחום החינוך. מערכת החינוך מכירה בייחודיות של המיעוטים ובזכותם לחנך את ילדיהם לשימור התרבות שלהם במסגרת בתי ספר משלהם.

בתחום הדת: הכרה בחופש הפולחן הדתי, הכרה בחוק בימי המועד של המיעוטים כימי חופשה עבורם, הקצאת משאבים לבניית מוסדות דת ובתי תפילה למיעוטים השונים, שמירה על המקומות הקדושים ועוד. אין הגבלה על לבוש דתי או על בניית מבנים דתיים, והמעמד האישי מנוהל ע”י אנשי הדתות השונות

במדינה. המדינה מאפשרת קיומם של בתי דין רבניים, שרעיים, נוצריים ודרוזים.

41

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

# ביטויי קבוצות המיעוט בהיבט המוסדי: בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט הדתי של בתי הדין על פי דתם בנושאי אישות. * למיעוטים השונים קיימות מערכות חינוך נפרדות המתנהלות בשפתם, * וחוק החינוך הממלכתי קובע כמטרה לחנך כל אדם לכבוד למורשתו ולזהותו התרבותית.

 המעמד הרשמי של מוסדות המיעוטים:  בתחום החינוך: למיעוטים השונים קיימים בתי ספר נפרדים במימון מלא של המדינה. יש להם מערכת חינוך

נפרדת שבה לומדים תוכנית לימודים שונה המותאמת להם, והלימודים נעשים בשפה הערבית. חוק החינוך הממלכתי קובע כמטרה לחנך כל אדם לכבוד למורשתו ולזהותו התרבותית.

 מוסדות דת: קיימים מוסדות דת המספקים שירותי דת לדתות השונות. המשרד לענייני דתות מתקצב לבניית ולהחזקת מוסדות דת ותפילה, כגון מסגדים וכנסיות, ומספק תשלום עבור כוהני הדת ובעלי התפקידים השונים.

השסע הלאומי ואתגר החיים המשותפים

# השסע הלאומי בישראל: מתח וחיכוך בין יהודים וערבים בישראל (בקווי 1967), * הנובע מסיבות היסטוריות, דתיות, חברתיות ופוליטיות (יש להדגים לפחות שתי סיבות), * והמתבטא בעוינות הדדית, מתחים ואפליה (יש להדגים לפחות דרך אחת). * על אף השסע, רוב ערביי ישראל מעוניינים לשמור על אזרחותם הישראלית אף אם

תקום מדינה פלסטינית.

הסיבות והגורמים לשסע הלאומי (יש לזכור לפחות שניים) 1. בעיית הפליטים: עם הקמתה של התנועה הציונית הלך וגדל מספר היהודים שהגיעו לארץ במטרה להקים

בה מדינה יהודית. ככל שגדל מספר היהודים בארץ והתחזקה ההתיישבות היהודית, כך גם גברה ההתנגדות הערבית להתיישבות היהודית הסכסוך הפך לסכסוך אלים. כאשר קמה מדינת ישראל, החריפה ההתנגדות הערבית לכלל מלחמה, שבמהלכה ברחו וגורשו כ-700,000 ערבים שחיו בארץ ישראל, והם עברו להתגורר כפליטים בארצות ערב ובשטחי יהודה, שומרון ועזה. במלחמת ששת הימים כבש צה”ל את שטחי יהודה, שומרון ועזה ומאות אלפי ערבים פלסטינים מצאו עצמם תחת שלטון צבאי ישראלי. עובדה שהחריפה עוד

יותר את השסע הלאומי. 2. בעיית זהות: הערבים שנשארו בגבולות מדינת ישראל לאחר מלחמת העצמאות קיבלו אזרחות ישראלית,

והם מחויבים למדינה ולחוקיה, אך קיים מתח בין זהותם האזרחית הישראלית לבין זהותם הלאומית, התרבותית והדתית עם הלאום הערבי ועם גורל אחיהם הפלסטינים. תמיכה זו של ערביי ישראל באחיהם הגרים בשטחים גורמת לכך שחלק מהציבור היהודי במדינת ישראל חושב שערביי ישראל אינם נאמנים למדינה, וכי נאמנותם לאחיהם בשטחים קודמת לנאמנותם למדינה. התנגשות זו הופכת את השסע למורכב

ומחריפה אותו. 3. בעיית הזדהות: מדינת ישראל מוגדרת כמדינת העם היהודי, וחלק מחוקיה, סמליה ומוסדותיה מבטאים

הגדרה זו. כתוצאה מכך, ערביי ישראל חשים לפעמים שמדינת ישראל אינה מדינתם, למרות שהיא מחויבת להעניק לכל אזרחיה מעמד שווה. חלק מהערבים היה רוצה בשינוי צביונה היהודי של מדינת ישראל למדינת כלל אזרחיה, ואילו רבים מהחברה היהודית רואה בדרישה זו איום על קיומה. מצב זה מחריף את המתח

והעוינות בין יהודים וערבים בישראל.

דרכי ביטוי לשסע הלאומי (יש לזכור לפחות אחת) עם קום המדינה הוכרו הערבים כאזרחים שווי זכויות, אך בשל גורמי השסע (נזכרים לעיל) קיימת אפליה ממוסדת כלפיהם רשויות המדינה. הדבר תורם להעמקת הפערים והשסע בין היהודים לערבים.

42

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

1. אפליה ממוסדת בחקיקה:

 חוק השבות – רק יהודים עולים לארץ ומקבלים באופן מידי אזרחות.  חוק שירות הביטחון – המדינה פטרה את הערבים ממחויבות הגיוס לצבא, אך מנגד הם לא זכאים

להטבות המוענקות לאזרחים ששירתו בצבא, כמו סיוע ברכישת דירות, קבלת משרות בשירות הציבורי וכו’.

2. אפליה ממוסדת במדיניות:

 הקצאת תקציבים לא שוויונית במערכת החינוך – בשל כך נוצרו פערים גדולים מבחינת תשתיות: ציוד, מכשור, מעבדות, מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי, צפיפות גבוהה בכיתות. כל זה יוצר פערים בהישגים בינם לבין התלמידים היהודים, אחוזי הנשירה גבוהים בקרב הערבים, ופערים בזכאות לבגרות.

 הקצאת תקציבים לא שוויונית בתחום הרווחה – תקציב לשכות הרווחה ומספר העובדים הסוציאליים ביישובים הערבים נמוך מיישובים יהודים, קיים הבדל בין רמת החיים של האוכלוסייה היהודית לעומת הערבים.

3. אפליה ממוסדת בהתיישבות:

 מדיניות ההתיישבות של הקרן הקיימת – תקנון קק”ל לא מאפשר למי שאינו יהודי לחכור קרקעות לאום ולגור בהן.

 מדיניות הקצאת קרקעות של מנהל מקרקעי ישראל – כדי לייהד את שטחי המדינה, המנהל הקצה למגזר היהודי יותר קרקעות מאשר למגזר הערבי.

4. אפליה חברתית:

 יחס מפלה של חלק מהחברה היהודית כלפי אזרחים ערבים בחיי היומיום: בעבודה, במגורים של ערבים, בשכונות יהודיות, בבידור ובבילוי – איסור כניסתם למקומות בידור ובילוי. ביטויים גזעניים, ראיה סטריאוטיפית והכללה של כל הערבים.

# דרכי התמודדות עם השסע הלאומי:

* חינוך כל המגזרים לסובלנות ולקבלת המדינה כיהודית ודמוקרטית. * הקפדה על זכויות הפרט והענקת זכויות תרבותיות מסוימות. * קידום ייצוג הולם בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות. * מדיניות של העדפה מתקנת (הונהגה בישראל בכמה תחומים כלפי המיעוט הערבי). * פטור משירות צבאי, והצעת שירות אזרחי כחלופה (הקמת מנהלת השירות האזרחי ב 2007). * הנהגת שיטת בחירות יחסית המאפשרת ייצוג בכנסת לקבוצות השונות.

 פירוט 1. ע”י המדינה

 העדפה מתקנת: בהשקעות, בתקציבים, בחינוך ותרבות, בחיים הפוליטיים ובמשרות ממלכתיות.  חקיקה: כבוד האדם וחירותו, חוק חינוך חובה ועוד.  יצירת הסדרים קואליציוניים ושיתוף קואליציוני.  מתן זכויות קבוצה והדגשת הייחוד של ערביי ישראל.  יצירת תוכניות חומש לשיפור מצבם הכלכלי-חברתי.  קידום רעיון החוקה כמסמך שיגדיר את זכויות המיעוט ויגן עליהן.  פתרון בעיית אי השרות בצה”ל: גיוס / שירות לאומי, דבר שיאפשר מתן זכויות וחובות.  ישנם החושבים על הפרדת דת ומדינה והפיכת ישראל למדינת כלל אזרחיה.

2. ע”י החברה  הקמת ארגונים וולונטריים, והעמקת השיח הציבורי בנושא זכויות המיעוט.  הפעלת לחץ חברתי (מינוי של שר ערבי, חבר ערבי בוועדת חוץ וביטחון).

43

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

פרק 4: המשטר במדינת ישראל

היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

היסודות החוקתיים של מדינת ישראל

היסודות החוקתיים של מדינת ישראל מהווים עקרונות היסוד של המשטר והחברה בישראל. יסודות אלו קובעים את אופייה של המדינה ומנחים את רשויות השלטון בעבודתן. בכך באים לידי ביטוי עקרונות המשטר הדמוקרטי: עקרון שלטון החוק, עקרון השמירה על זכויות אדם ואזרח ועקרון הגבלת השלטון. במרבית המדינות הדמוקרטיות מערכת העקרונות באה לידי ביטוי בחוקות. החוקות קובעות את הנורמות והכללים לחקיקת חוקים ע”י הפרלמנט ולשפיטה ע”י בתי המשפט, ומכוונות את הממשלות בקביעת מדיניות. במדינת ישראל, למרות שאין חוקה פורמלית-כתובה, יש יסודות חוקתיים נוסף לחקיקה הרגילה. היסודות החוקתיים של מדינת ישראל הם שלושה:

1. הכרזת העצמאות. 2. חוקי היסוד. 3. חוק השבות וחוק האזרחות.

הכרזת העצמאות

# המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות: הכרזת העצמאות מבטאת חזון לאומי המצוי בישראל בקונצנזוס רחב. * למגילת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב אך בית המשפט קבע שהיא מקור מרכזי לאופן פרשנותם של חוקים אחרים – כאשר איננה עומדת בסתירה לחוק מפורש אחר. * מעמדה המשפטי של ההכרזה התחזק מאז שנכנס לתוקף תיקון לחוקי היסוד, הקובע שהם “יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת

ישראל”. לפי הגישה הרווחת נותר מעמדה כמקור לפרשנות חוקים בלבד.  הסברים

 במגילת העצמאות נקבעו אופייה וערכיה של המדינה. המגילה מסמך המצהיר על עקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל –היותה מדינה יהודית ודמוקרטית.

 למרות ההסכמה הכללית בדבר האופי של הכרזת העצמאות כמסמך מנחה, שיש בו הצהרת כוונות ברורה ועקרונות מפורשים, ההכרזה אינה חוקה, אינה חוק ואין לה מעמד עליון. במקרה של סתירה בין הנאמר בהכרזת העצמאות לבין חוק שנחקק ע”י הכנסת – החוק של הכנסת יהיה תקף, אך עם זאת

המגילה היא מסמך עקרוני בעל חשיבות ערכית משפטית, המנחה את רשויות השלטון בפעולתן.

 מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992 חוזק מעמדה של הכרזת העצמאות, משום שההכרזה מוזכרת בסעיף הראשון כחלק מעקרונות היסוד בשני החוקים. סעיף זה מחזק את מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות, ומגביל את יכולתה של הכנסת לחוקק חוקים הפוגעים בערכים ובזכויות המופיעות בהכרזת העצמאות – “יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת

מדינת ישראל”.

 מגילתהעצמאותכמנחהאתהרשותהמחוקקת:הכנסתאימצהאתעקרונותהכרזתהעצמאות(מדינה יהודית ודמוקרטית) בחוקים שונים הנושאים אופי יהודי, לדוגמה:

 חוק השבות (תש”י – 1950): מעניק לכל יהודי אזרחות ישראלית, לבניו וצאצאיו.  חוק יסוד מקרקעי ישראל (תש”ך – 1960): החוק מגדיר את מקרקעי ישראל, וקובע שלהם אדמות

הלאום ושהם אינם למכירה.

44

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

וכן בחוקים שונים הנושאים אופי דמוקרטי, לדוגמה:  חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: עוסק בנושאים עקרוניים, כגון השמירה וההגנה על החיים, הגוף

והכבוד, החירות האישית, חופש התנועה מהארץ לחוץ לארץ, השמירה על הקניין, פרטיות וצנעת הפרט.

 חוק שוויון זכויות האישה (תש”י – 1950): “דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית – אין נוהגים לפיה”.

 מגילתהעצמאותכמנחהאתהרשותהמבצעת:במקריםבהםאיןחוקמפורשאושהחוקנתוןלפרשנות, קובע היועץ המשפטי לממשלה כיצד צריכה לנהוג הממשלה, לדוגמה: בשנת 1984 הוגשה פנייה לשר השיכון למנוע מכירת דירות לערבים בבית או בשכונה של יהודים ולהפך. היועץ המשפטי לממשלה דחה פנייה זו בטענה, כי בהכרזת העצמאות נקבע שמדינת ישראל “תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור

לכל תושביה ללא הבדל דת גזע ומין”.

 המגילה כמנחה את הרשות השופטת: מאז הקמת המדינה ועד היום רואים שופטי בית המשפט העליון בהכרזת העצמאות מסמך עקרוני שעליו הם מבססים את פסיקתם, וכך במקרים בהם אין חוק / שהחוק נתון לפרשנות, יפסוק בית משפט ברוח עקרונות מגילת העצמאות, לדוגמה: בג”ץ שקדיאל – לאה שקדיאל עתרה כנגד שר הדתות אשר סירב למנות אישה למועצה דתית, וזאת למרות שנבחרה למועצה.

בג”ץ קיבל את עתירתה בשם השוויון המופיע במגילת העצמאות.

חוקי היסוד

 למדינת ישראל אין חוקה פורמאלית, למרות ההבטחה במגילת העצמאות לכינון חוקה, כיוון שתהליך חקיקת חוקה לישראל נתקל בקשיים מראשיתו, ולמעשה לא הסתיים עד היום. למרות שאין חוקה בישראל, הדיון על החוקה הוא עצמו חשוב, שכן בוויכוח על החוקה עולים נושאים חוקתיים המתייחסים למעמד האדם והאזרח בישראל, למערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה ולערכים של המדינה. גם הפתרון הזמני בנוגע

לחוקה בישראל כיום נחשב יסוד חוקתי.  תחילת הוויכוח על חקיקת חוקה בישראל : בהכרזת העצמאות נקבע שייערכו בחירות לאסיפה המכוננת,

שתנסח את חוקת המדינה לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948, אך בפועל נבחרה האסיפה המכוננת ב-1949, ופרץ ויכוח (הנמשך עד היום) האם נכון לחוקק חוקה בישראל. להלן השיקולים של שני הצדדים: (לידיעה כללית)

 שיקוליהםהעיקרייםשלהתומכים:  כך נקבע בהכרזת העצמאות.  חוקה מסייעת לשמירה על זכויות האדם במדינה דמוקרטית.  ברוב המוחלט של המדינות הדמוקרטיות יש חוקה.

 שיקוליםעיקרייםשלהמתנגדים:  המפלגות הדתיות מתנגדות לחוקה שאיננה ברוח תורת ישראל.  חוקה צריכה להתקבל בקונצנזוס רחב – שלא קיים בישראל.  הנסיבות הביטחוניות בישראל מחייבות סמכויות חירום, שעלולות להיפגע עם חקיקת חוקה

ליברלית.
# פשרת הררי: הצעת של ח”כ הררי שהתקבלה ב-1950, והיוותה פשרה בין תומכי ומתנגדי החוקה. * לפי

ההצעה הכנסת תחוקק חוקי יסוד בשלבים כבסיס לחוקה, ובסיום חקיקתם הם יאוגדו לכלל חוקה.  המשמעויותשלפשרתהררי:

45

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

1. הפשרה מחייבת כתיבת חוקה לישראל – גם אם זה בעתיד הרחוק ונחשבת “חוקה בהמשכים” המתבססת על חוקי יסוד.

2. הפשרה מגדירה את תפקיד הכנסת לא רק כרשות מחוקקת, אלא גם רשות מכוננת – המוסמכת לכתיבת חוקה.

3. הוויכוח על כינון חוקה משקף חלק מהגישות השונות הקיימות בחברה לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל.

4. בפשרה לא הוגדר מועד יעד לסיום כתיבת החוקה, וכן אין התייחסות למעמדם המשפטי של חוקי היסוד, כלומר – האם הם חזקים כמו חוקה או מעמדם כמו חוק רגיל?

# חוק יסוד בישראל: חוקי היסוד מהווים את פרקי החוקה העתידית לפי פשרת הררי. * הם שונים מחוק רגיל במספר אופנים: בצורה (נקרא: “חוק יסוד”, אין שנת חקיקה), בתוכן (נושאים שבהם עוסקת חוקה) ובמאפיינים נוספים (בחלק מחוקי היסוד על ידי: שריון/ פסקת הגבלה/ יציבות- לא ניתן לשינוי בתקנות שעת חירום). * בישראל נחקקו 12 חוקי יסד, * וישנה מחלוקת פרשנית האם יש להם מעמד חוקתי גם לפני שנעשה

הליך לאגדם לכלל חוקה מאוחדת (בעבר סבר בית המשפט שאין להם מעמד חוקתי. בשנת 1995 שינה את פסיקתו, והכריז שיש לחוקי היסוד מעמד של חוקה וזהו המצב המשפטי הנוהג בישראל כיום).

השוואה בין חוק רגיל לחוק יסוד

הסבר קריטריון
חוקי יסוד אמורים לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה, ומעמד-העל שלהם מובטח באמצעות שני מנגנונים: 1. שריון סעיפי החוק: הוספת סעיף לחוק המבטיח שיהיה אפשר לשנות אותו רק ברוב מוחלט של חברי הכנסת (יותר מחצי) או ברוב מיוחס (רוב גדול יותר, למשל 75%) של חברי הכנסת, ולא ברוב רגיל בכנסת כמו בחוק רגיל. 2. פסקת הגבלה: מונעת את האפשרות לחוקק חוקים הסותרים את הערכים והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד. היא מקנה לחוק מעמד על, ומטרתה להגן על הערכים בחוק מפני פגיעה של הרשות המחוקקת. במעמד 1
– חוקי היסוד אמורים לבטא את ערכיה של המדינה על פי שני ערכי היסוד: מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. חוקי היסוד אמורים לקבוע את מבנה השלטון, להגדיר את סמכויות רשויות השלטון והיחסים ביניהן ולהבטיח את זכויות האדם והאזרח. – הם אינם מכילים פירוט של מותר ואסור, או עשה ואל תעשה, רק הנחיות בסיסיות וראשוניות. בתוכן 2
– בכותרת של חוק יסוד מופיעות המילים: “חוק יסוד”. – החוק מנוסח במילים כלליות, והפירוט שלו ייכתב בחוקים רגילים. – שנת החקיקה לא תיכתב, כיוון שחוק היסוד הוא על זמני וחוקים חדשים ממנו אינם מבטלים אותו. בצורה 3

דמיון ושוני בין חוקי היסוד לחוקה

שונים דומים
במעמדם המשפטי: בעוד שחוקה היא בעלת מעמד על, חוקי יסוד אינם נחשבים לבעלי מעמד מיוחד, ואף ניתן לשנות את חלקם על ידי רוב רגיל (לא מוחלט / מיוחס). 1. בתוכנם: חוקי היסוד עוסקים באותם תחומים בהם עוסקת חוקה: – זכויות אדם ואזרח. – רשויות שלטון. – ערכים. 2. בצורתם: חוקי יסוד דומים לחוקה בכך שגם הם כלליים, תמציתיים, ואין בהם ציון של שנת החקיקה.

46

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 קיימים שני חוקי יסוד מרכזיים: (ללמוד לבגרות כמושגים)

# חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל, הכוללות את (יש לזכור שניים): הזכות לחיים ולשלמות הגוף, זכות הקניין, הזכות לכבוד ולפרטיות, חופש התנועה. * פסקת
הגבלה: ניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד, רק בתנאי שהוא “הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה” ופגיעתו בזכות מידתית. * שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק

והשימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית.

#חוקיסוד:חופשהעיסוק:החוקמבטיחאתחופשהעיסוק.*פסקתהגבלה:ניתןלחוקקחוקהסותר את הזכות שבחוק היסוד, רק בתנאי שהוא “הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה” ופגיעתו בזכות מידתית. * פסקת התגברות: ניתן לכנסת לחוקק לזמן קצוב חוק הסותר חוק זה, גם ללא התקיימות תנאי פסקת ההגבלה. * שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק והשימוש שעושה בו בית המשפט

כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית (כל החוק משוריין). דוגמאות לחוקי יסוד נוספים

סיכוםהשוואה

חוקה חוק יסוד חוק רגיל קריטריון
כדי לשנות נדרש רוב מיוחס, ולא ניתן לחוקק חוק הסותר את החוקה אפשרות לשריון של סעיפי החוק + פסקת הגבלה (לא לכל חוקי היסוד יש) ניתן לשנות / לבטל ברוב רגיל מעמד
עוסקים בנושאים: 1. זכויותאדםואזרח 2. רשויות שלטון 3. ערכים עוסקים בחיי היומיום תוכן
כלליים, תמציתיים, ואין בהם ציון של שנת החקיקה ספציפיים, מפורטים, ומצוינת בהם שנת החקיקה צורה
סטטוס – מעמד תוכן חוקתי תוכן החוק שם החוק
רגיל ערך (מדינה יהודית) קובע שכל האדמות שייכות למדינת ישראל . למדינה אסור למכור קרקעות אלא רק להשכיר(להחכיר) אותן. חוק יסוד: מקרקעי ישראל 1
רגיל ערך קובע שירושלים היא בירת מדינת ישראל, ושהכנסת, הממשלה, הנשיא ובית המשפט העליון יהיו בירושלים. חוק יסוד: ירושלים השלמה בירת יש’ 2
ארבעה סעיפים משוריינים מוסד שלטוני עוסק בבחירה של חברי הכנסת, סמכויות הכנסת, תפקידי הכנסת, החסינות של חברי הכנסת, איך היא פועלת ואיך היא מתפזרת. חוק יסוד: הכנסת 3
רגיל מוסד שלטוני קובע מי בוחר את הנשיא, כיצד בוחרים אותו, תפקידיו, סמכויותיו וכו’. חוק יסוד: נשיא המדינה 4
רגיל מוסד שלטוני קובע את הכללים לניהול משק המדינה, תקציב המדינה והרכוש של המדינה. חוק יסוד: משק המדינה 5
רגיל מוסד שלטוני קובע שהצבא כפוף לרשות אזרחית – הממשלה, ושאסור לקיים צבא אחר. חוק יסוד: הצבא 6
כל החוק משוריין מוסד שלטוני קובע כיצד מרכיבים את הממשלה, את סמכויותיה, דרך פעולתה, כיצד מפטרים שר, כיצד מפטרים את כל הממשלה וכו’. חוק יסוד: הממשלה 7
רגיל מוסד שלטוני קובע שבתי המשפט הם עצמאיים וכפופים לחוק בלבד. החוק מגדיר איך בוחרים שופטים ואת סמכויות בתי המשפט. חוק יסוד: השפיטה 8
רגיל מוסד שלטוני קובע את התפקידים והסמכויות של המבקר, כיצד בוחרים אותו, לכמה זמן, סמכויותיו ולמי הוא כפוף. חוק יסוד: מבקר המדינה 9
כל החוק משוריין ערך נחקק בשנת 2014, קובע שיערך משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה או כחלק מאישור של החלטה ממשלתית או הליך חקיקתי במסגרתו תבוצע נסיגה חד-צדדית משטחים שכאלה. חוק יסוד: משאל עם 10

47

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

חוק השבות וחוק האזרחות

# חוק השבות: חוק משנת 1950 הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ. * החוק מאפשר גם לבני/בנות זוגם של יהודים, ילדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם, ונכדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם לא נרשמים כיהודים). * חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה. * במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת על עקרון

שבות של בני הלאום.

 חוק השבות הוא חוק בעל תוכן חוקתי, המבטא את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית ומאפשר לכל יהודי לעלות לישראל.

 מטרתו: לממש את מטרת הציונות כפי שנקבעה בהכרזת העצמאות = הקמת מדינה לעם היהודי ושמירת הרוב היהודי בארץ ישראל.

 תוכנו: כל יהודי רשאי לעלות למדינת ישראל, וגם בנו ונכדו של יהודי ובני זוגם רשאים לעלות – גם אם אינם יהודים.

 הגבלותיו: שר הפנים רשאי למנוע עלייתם של יהודים: 1. הפועלים נגד העם היהודי. 2. עלולים לסכן את בריאות הציבור או בטחון המדינה. 3. בעלי עבר פלילי העלולים לסכן את שלום הציבור.

# סוגיית מיהו יהודי: מדינת ישראל התמודדה במהלך השנים עם השאלה מהי הגדרתו המדויקת של יהודי הזכאי לעלייה לארץ מתוקף חוק השבות. * בתיקון לחקיקה שבוצע בשנת 1970 נקבע כי “יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת”. * החוק אינו מגדיר מהו הגיור המאפשר הגדרה כיהודי

לצורך החוק (גיור אורתודוכסי / רפורמי / קונסרבטיבי) והנושא נתון למחלוקת ציבורית רבת שנים.

 כאמור,מנסחיחוקהשבותנמנעומלתתהגדרהלמושגיהודיבעקבותהקושילהגיעלהסכמהרחבהעל הגדרת “מיהו יהודי”. אך בעקבות שני מקרים הבאים שעוררו מחלוקת, יזמו הדתיים ב- 1970 את התיקון לחוק השבות בכנסת הנ”ל:

 בג”ץרופאייזין(האחדניאל):יהודיניצולשואהשהתנצר,ושביקשעםעלייתולישראלשיוכרכיהודיעל פי חוק השבות. במשרד הפנים סירבו והוא עתר לבג”ץ. שני נימוקים העלה רופאייזין בעתירתו בפני בג”ץ: הוא מרגיש עצמו כבן העם היהודי ולכן צריך להכיר בו כיהודי על פי לאומיותו, אף על פי שאינו יהודי על פי דתו, וכן כי על פי ההלכה היהודית הוא יהודי, שכן מי שנולד יהודי נשאר יהודי גם אם המיר את דתו. בג”ץ דחה את עתירתו ברוב של 2 נגד 1 בטענה שמי שהתנצר אינו יכול להיקרא יהודי, ובעקבות

זאת הוכנס התיקון – ‘ואינו בן דת אחרת’.

 בג”ץשליט:רבסרןקציןבצה”לעתרלבג”ץנגדשרהפניםבגללשהואסירבלרשוםאתילדיוכיהודים / כבני הלאום היהודי אך חסרי דת, משום שאמם אינה יהודייה. שליט ואשתו טענו שהם אינם מאמינים בשום דת אך הם רואים את עצמם שייכים ללאום היהודי, והם מתכוונים לחיות בארץ ולחנך את ילדיהם כבני העם היהודי. עתירתו התקבלה ברוב של 5 נגד 4 שופטים מהנימוק, שאין לתת פרשנות דתית למילה “יהודי” בסעיף הלאום בחוק. פסיקה זו עוררה את זעם הדתיים משום שמשרד הפנים קיבל הוראה לרשום כיהודים את ילדי שליט אף על פי שאמם לא יהודייה, ולכן הם הכניסו את התיקון – ‘יהודי הוא

מי שנולד לאם יהודייה’.

48

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

שתי סוגיות / בעיות הקיימות בחוק השבות

1. התיקון לא הביא ליישוב המחלוקת בנושא הגדרת מיהו יהודי, כיוון שכעת המחלוקת מתמקדת כעת בנושא הגיור, שכן בחוק לא נאמר מי רשאי לגייר. האורתודוקסים (-חרדים) מכירים בגיור רק על פי ההלכה (-תורה) ואילו הרפורמים והקונסרבטיבים רוצים לגייר על פי דרכם, והמחלוקת כיום היא האם

הגיור שלהם יוכר בישראל.

2. האם החוק הוא חוק מבחין / מפלה? – קיים ויכוח האם מדינת ישראל, שהיא גם מדינה דמוקרטית וגם יהודית, רשאית לחוקק חוק המעדיף יהודים בנוגע לעלייה למדינה.

– בעד: רוב האזרחים, הרואים בחוק השבות חוק שמטרתו לסייע להקמת מדינה לעם היהודי, רואים בחוק השבות חוק מבחין ולא מפלה. זהו חוק מוצדק – כי לכל מדינת לאום יש זכות לשמור על רוב בני הלאום שלה, וככזה חוק השבות הוא לגיטימי.

– נגד: מיעוט יהודי קטן ורוב ערבי, שסבורים כי מדינת ישראל היא קודם מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה, ורואים בחוק השבות חוק מפלה שיש לבטלו, ולחוקק חוק במקומו אשר יקבע תנאי הגירה והתאזרחות מתאימים למדינת ישראל.

 ההבדל בין עלייה להגירה: זהו ההבדל בין מדינת לאום אתנית לבין מדינת לאום פוליטית במדיניות ההגירה של המדינה. במדינות לאום אתניות מדיניות ההגירה נותנת עדיפות לבני הלאום האתני-תרבותי, ואילו במדינות לאום פוליטיות אין עדיפות ע”פ המוצא האתני-תרבותי, אלא קיימת רשימה של קריטריונים

שמהווים תנאי להגירה לאותה המדינה, כגון: תרומה למדינה, מצב כלכלי, השכלה, מקצוע נדרש וכו’.

# חוק האזרחות: חוק המגדיר את הדרכים השונות לקבלת אזרחות ישראלית. * חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם, ולכן מקנה אזרחות אוטומטית לכל מי שעולה לארץ מכוח חוק השבות. * בין הדרכים הנוספות לקבלת אזרחות: ישיבה רצופה בישראל בין השנים 1948-1952, לידה לאזרחים ישראלים, התאזרחות על בסיס קריטריונים שונים ובכללם מגורים של 3 שנים בישראל וידיעת מה של

השפה העברית – בכפוף לאישור שר הפנים, וכן שר הפנים רשאי להעניק אזרחות על בסיס תרומה למדינה.  סעיפי חוק האזרחות – הדרכים לקבל אזרחות בישראל (יש ללמוד 3 דרכים)

הסבר סעיף
מפורט לעיל. מכוח חוק השבות 1
סעיף זה מיועד ללא יהודים (ערבים, דרוזים, בדואים ועוד), שהיו נתיני המנדט הבריטי בפלשתינה-ארץ-ישראל וישבו בתחומי המדינה בתום מלחמת העצמאות. לפי סעיף זה ניתנה להם אזרחות ישראלית מלאה. מכוח הישיבה בארץ 2
אדם שהוריו – שניהם / אחד מהם – ישראלים, זכאי לאזרחות ישראלית כל עוד הוא נולד בישראל. אם הוא ייוולד בחו”ל הוא עדיין יהיה זכאי לאזרחות, אך ילדיו שייוולדו בחו”ל לא יהיו זכאים (כלומר – שיטת דין הדם הוגבלה לדור אחד בחו”ל). מכוח הלידה בארץ 3
מי שנולד בשטח ישראל, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21, ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו – והוא לא הורשע בעבירה על בטחון המדינה או שנידון למאסר חמש שנים או יותר בשל עבירה אחרת. מכוח הלידה והישיבה בארץ 4
אדם המעוניין להפוך לאזרח ישראלי ואינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש ממנו אזרחות, אך עליו לעמוד במספר תנאים : א. גרבישראלוחיבישראל3שניםמתוךתקופהשל5שניםשקדמהלהגשתהבקשה. ב. זכאילתושבותקבע. ג. השתקע / יש בדעתו להשתקע בישראל. ד. יודעידיעתמהאתהשפההעברית. ה. וויתרעלאזרחותוהקודמת. מכוח ההתאזרחות 5

49

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים לא יהודים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון: חסידי אומות עולם, הדרוזים שלחמו לצד ההגנה במלחמת העצמאות, אנשי מדע, רוח וספורט ועוד. מכוח הענקת אזרחות 6

 אזרחות זה הקשר והיחסים המוסכמים בין האדם ובין המדינה בה חי, ולכן האזרחות היא ביטוי לאמנה החברתית, שזהו ההסכם שהאזרחים קיבלו על עצמם לקיים את חוקי המדינה ולהישמע לשלטון. מערכת יחסים זאת מבוססת על הזכויות ועל החובות של האזרחים.

 קיימות שתי שיטות בעולם לרכישת אזרחות, והן:

שיטת דין הקרקע: האזרחות ניתנת על ידי לידה בשטח – בקרקע של אותה מדינה, בלי קשר לאזרחות ההורים. לדוגמה: ילד שנולד לזוג ישראלים המטיילים בארה”ב, יהיה זכאי לאזרחות אמריקאית מיום לידתו (מדינת כלל אזרחיה תעדיף שיטה זו כדי ליצור זיקה וקשר בין כל אזרחיה).

שיטת דין הדם: האזרחות עוברת בירושה מההורים לילדים, בלי קשר למקום הלידה. לדוגמה: ילד שנולד בארה”ב להורים אזרחים צרפתיים, יקבל אוטומטית אזרחות צרפתית אפילו שלא נולד בצרפת
(וגם אזרחות אמריקאית). מדינת לאום אתנית תעדיף את שיטת דין הדם כדי לשמור על זיקה וקשר של

המהגרים למולדת.
 רוב המדינות משלבות בין שתי השיטות, אך מדינת ישראל כמדינת לאום אתנית, מעדיפה את דין הדם כי

מטרתה לשמור על רוב יהודי במדינה ולעודד עליית יהודים ארצה.  ארבעת המקרים בהם ניתן לבטל אזרחותו של תושב ישראל

1. הסתננות למדינת אויב: יצא שלא כדין או רכש אזרחותה. 2. הפרת אמונים למדינה: עשיית מעשה שיש בו משום בגידה במדינה. 3. אזרחות על בסיס פרטים כוזבים: הוכח שהאזרחות נרכשה על סמך רמאות ושקרים. 4. ויתור מרצון: הצהרה בכתב על וויתור והסכמת השר.

זכויות וחובות אזרחים ישראלים ותושבי קבע זכויות האזרח הישראלי

א. לבחורולהיבחר. ב. לקבל דרכון. ג. לעבוד בשירות המדינה. ד. להיכנס ולצאת מהמדינה. ה. להגנה מטעם המדינה.

חובות האזרח הישראלי

ג. חובת נאמנות למדינה ב. חובת שירות ביטחון א. חובת תשלום מיסים
החוק קובע כי ניתן להעמיד אזרח לדין על עבירות הפוגעות בריבונות או בביטחון המדינה. כל אזרח ותושב קבע חייב בשירות, אלא אם כן ניתן פטור משר הביטחון בשל סיבות רפואיות, ולנשים מסיבות דתיות, מצפוניות או נישואין או לידה. – חוק בריאות ממלכתי קובע מס בריאות עבור שירותי בריאות וביטוח בקופ”ח. – חוק ביטוח לאומי קובע מס ביטוח לאומי עבור שירותיו. – חוק מס הכנסה מבטיח את שירותי המדינה.

50

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

הרשות המחוקקת: כנסת ישראל

# הרשות המחוקקת: בית הנבחרים = הפרלמנט = הכנסת בישראל מונה 120 חברים. * הכנסת מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה, * ותפקידה העיקרי הוא חקיקת חוקים. * הכנסת מכוננת את

הממשלה, מוסמכת להצביע אי אמון בממשלה, * ומהווה מנגנון פיקוח פורמאלי המבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת (ע”י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים). * בהתאם לפסיקת בית המשפט מהווה הכנסת גם רשות מכוננת לענייני חוקה, * וכן ממנה בכירים כמו – נשיא המדינה ומבקר המדינה.

 הכנסת היא בית הנבחרים/הפרלמנט של מדינת ישראל, המבטאת את עקרון שלטון העם. לוקחים בה חלק נציגי כל המפלגות שהשתתפו בבחירות ושעברו את אחז החסימה, והיא ממלאת את תפקידה במשך 4 שנים. לאחר תום התקופה הכנסת מתפזרת ונערכות בחירות חדשות, וכן היא יכולה להחליט לפזר את עצמה

(בהצבעה של רוב), לפני סיום כהונתה.  תפקידי הכנסת = הרשות המחוקקת (יש ללמוד את כל התפקידים)

1. כינון הממשלה – מתוך הכנסת נוצרת הממשלה. 2. ייצוג האזרחים – מהווה הרשות שמייצגת את האזרחים שבחרו בה, המתחלקים לקבוצות שונות

באוכלוסייה (עקרון שלטון העם, עקרון הפלורליזם). 3. חקיקה – רשות מחוקקת שתפקידה לחוקק את החוקים במדינה (עקרון שלטון החוק). 4. אסיפה מכוננת – רשות שתפקידה לעבוד על ניסוח החוקה (עקרון הגבלת השלטון, זכויות אדם ואזרח,

שלטון החוק). 5. פיקוח וביקורת פורמאליים – מבטיחה את שמירתו של משטר דמוקרטי, קבלת מידע מהממשלה, פיקוח

וביקורת על הממשלה, מתן אמון / אי אמון בממשלה (עקרון הגבלת השלטון, והפרדת רשויות). 6. מינוי בעלי תפקידים – בוחרת את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה.

# הצבעת אי אמון: כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים (הממשלה תלויה באמון הפרלמנט), * כך שלפרלמנט יש יכולת להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון. * לפי החוק בישראל, הצבעת אי-אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של 61 חברי-כנסת, מביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש

הממשלה.
# חוק התקציב: חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת (ובמקרים חריגים לשנתיים). *

הוא מהווה כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה, ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מדינת ישראל. * אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה. * אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה, אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות, והתמיכה מחולקת לפי אמות-המידה

כלליות ושוויוניות.  הכנסת מורכבת מ”סיעות” – כל סיעה כוללת את נציגיה של מפלגה בכנסת (הנקראים חברי סיעה), וייתכן

ושתי מפלגות יקיימו בכנסת סיעה אחת (לדוגמה – המחנה הציוני / הרשימה המשותפת המורכבות מיותר ממפלגה אחת).

# קואליציה: הממשלה מורכבת ממספר סיעות (סיעה=נציגיה של מפלגה/מפלגות שהתאחדו) המהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט. * הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות.

# אופוזיציה: סיעות הפרלמנט שאינן שותפות בממשלה. * מספר החברים באופוזיציה קטן בדרך כלל ממספר חברי הקואליציה וממחצית חברי הפרלמנט (למעט במצבים של ממשלת מעבר). * תפקידי האופוזיציה:

1. לבקר ולפקח על השלטון, ולהציג לו חלופה. 2. ליטול חלק בחקיקה ובוועדות הכנסת.

51

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

שני המישורים לפעילות הכנסת: מליאת הכנסת, וועדות הכנסת

# מליאה: הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ומתקבלות מרבית ההחלטות, * וחברים בו כל 120 חברי הכנסת. * דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה, וההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי הכנסת הנוכחים בדיון (למעט סוגיות בהן נדרש בחוק רוב מיוחד). * הנושאים העיקריים הנדונים במליאה: הצעה

לסדר יום, שאילתה, הצעת חוק או הצעת אי אמון.  # ועדות הכנסת: 6 חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת (הייצוג בוועדות

נקבע על פי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת, ולסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות). * הועדות (חלקן קבועות וחלקן מיוחדות) דנות בתחומים מוגדרים (למשל: כספים, כלכלה, חינוך, עבודה רווחה ובריאות, מעמד האישה). * נושאי הדיונים (חובה לזכור שתי דוגמאות): דיון על פרטי הצעות חוק וניסוח שלהן, אישור חקיקת משנה, דיון עם אנשי מקצוע וכל עניין אחר אשר נמסר לדיונה ע”י הכנסת. * תפקידן: ייעול העבודה

הפרלמנטארית (בירור פרטים, היוועצות מומחים, שיתוף ציבור).

תפקידוועדותהכנסת 1. דיון ועיבוד הצעות חוק באופן מפורט (הכנת סעיפי החוק), לאחר הקריאה הראשונה (אפשרות להביא

מומחים בתחום הנידון לשם כך). 2. בדיקת חקיקת משנה – תקנות וצווים שהשרים (רשות מבצעת) חוקקו, שהן אינן סותרות חוקי מדינה. 3. טיפול ודיון בנושאים שהכנסת / ממשלה החליטו להביא לטיפול וועדות הכנסת.

השוואהביןהעבודהבוועדותלעבודהבמליאה

הכנסת כרשות מחוקקת

 החקיקה היא אחד התפקידים המרכזיים של הכנסת. קיימים שני סוגי חקיקה: 1. חקיקה ראשית: חקיקת החוקים שמחוקקת הכנסת, הנעשית בד”כ בצורה כללית בלבד, וחוקיה בעלי

אופי ממלכתי (לדוגמה: “חוק שעות העבודה והמנוחה”). 2. חקיקה משנית: הממשלה יכולה לבצע את עבודתה ע”פ חקיקת הכנסת, רק כאשר יש לה הוראות

פרטניות וקטנות בנושאים ספציפיים. לכן, לאחר החקיקה הראשית יכולה הממשלה לתקן תקנות וצווים הקובעים כיצד יש לקיים את החוק שנחקק ע”י הכנסת, אך הם חייבים להיות מתואמים לחקיקה הראשית (לדוגמה: חוק עזר עירוני בענייני פתיחת בתי עינוגים וחנויות בשבת).

העבודה במליאה העבודה בוועדות
1. אין אפשרות להיעזר במומחים או בנציגי ציבור. 2. הדיון חשוף לציבור לתקשורת, ולרוב פחות ענייני ומטרתו ליצור דעת קהל אוהדת (יש הרבה הערות ביניים). 3. מגבילים את האפשרות של שיתוף פעולה בין חברי הסיעות השונות. 4. הדיון יותר פוליטי ופחות מקצועי, כיוון שכל צד רוצה להבליט את הייחודיות שלו. 1. נעזרים במומחים ובנציגי ציבור. 2. הדיון מקצועי וענייני (לרוב אין תקשורת שמסקרת ומצלמת).
3. מתקיימים שיתופי פעולה בין הסיעות.
חקיקה משנית (תקנות וצווים) חקיקה ראשית
הממשלה. הכנסת. המחוקק
מנוסח באופן פרטני ספציפי וקובע כיצד יש לקיים את החקיקה של הכנסת. מנסח כללי ביצוע של החוק. תואם את החקיקה הראשית. ניסוח כללי ללא פירוט. ניסוח בעל אופי ממלכתי. נוסח החקיקה
כפוף ואינו יכול לסתור חקיקה ראשית, אלא רק משלים ומפרט אותו. יכול לסתור ולבטל את החוק שקדם לו, שגם כן נחקק ע”י הכנסת. מעמדו של החוק
תהליך קצר, נעשה בשלב אחד בלבד. התהליך הינו ארוך ונעשה ע”י שלוש קריאות. תהליך החקיקה

6 לצפייה ברשימת הוועדות ופועליהן באתר הכנסת: http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Pages/default.aspx 52

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

קיימים שני סוגי חקיקה ראשית 1. הצעת חוק ממשלתית – חקיקה הבאה מצד הממשלה: חקיקה ביוזמת שרי הממשלה. ההכנה להצעת החוק

מתבצעת במשרדי הממשלה, ומתקיים בממשלה דיון על הנוסח הסופי של הצעת החוק הממשלתית. הממשלה מאשרת בהצבעה את ההצעה ומעבירה אותו לכנסת.

2. הצעת חוק פרטית – חקיקה הבאה מצד הכנסת: חקיקה ביוזמה של ח”כ או קבוצת ח”כים. יו”ר הכנסת / נשיאות הכנסת בודקים את ההצעה ומאשרים אותה שהיא אינה סותרת את ערכי היסוד של מדינת ישראל. החקיקה דורשת לעבור קריאה טרומית בכנסת, ובמידה והיא מצליחה היא עוברת לדיון בוועדה המתאימה, המכינה אותה

כטיוטת חוק לקראת הקריאה הראשונה.

הליך החקיקה

# קריאה טרומית: הצעת חוק פרטית של חבר כנסת, שעברה את אישור נשיאות הכנסת, שעולה להצבעה במליאה. * אם ההצעה זוכה לרוב – היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית הדנה בפרטי הצעת החוק, והמעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה או ממליצה לדחותה (הצעות חוק ממשלתיות פטורות מקריאה

טרומית).
# קריאה ראשונה: הצבעה במליאה על הצעת חוק ממשלתית שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, או

על הצעת חוק פרטית שעברה קריאה טרומית. * אם ההצעה זוכה לרוב – היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית הדנה בפרטי הצעת החוק, והמעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה או ממליצה לדחותה. * במסגרת דיון הועדה, זכותו של כל ח”כ להציע הסתייגויות לנוסח סעיפי החוק.

# קריאה שניה ושלישית: לאחר אישור ההצעה בקריאה הראשונה, היא נידונה בוועדת הכנסת ואז עולה להצבעה במליאה. * הכנסת מצביעה על כל אחד מסעיפי החוק ומאשרת/לא מאשרת אותם לאור הסתייגויות הח”כים שהוצעו בדיוני הועדה – קריאה שניה. * לאחר גיבושה הסופי של הצעת החוק במסגרת הקריאה השנייה (סעיף שלא אושר חוזר לדיון ועריכה נוספת בשולחן הוועדה), מצביעה הכנסת על החוק כמכלול מאשרת או דוחה אותו – קריאה שלישית. * לאחר אישור החוק בקריאה שלישית, חותמים עליו יו”ר הכנסת,

רה”מ, הנשיא והשר הרלוונטי, הוא מתפרסם ברשומות ונכנס לתוקף.

לאחר ההצבעה והאישור בממשלה

53

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

הסיבות לתהליך חקיקה ארוך ומסורבל 1. ניתנת אפשרות לדעות השונות להישמע במליאה ובוועדות (פלורליזם). 2. ניתנת אפשרות להעמקת שיקול הדעת של הח”כ והשר על מנת שהחוק שהוצע יהיה חוק שראוי להתקבל במדינה

דמוקרטית. 3. ניתנת אפשרות ליצירת דעת קהל ע”י התקשורת, אספות, הפגנות, שתדלנות, ולחצים פוליטיים. 4. קיימת התערבות בתהליך החקיקה של גורמי חוץ ופנים לכנסת (הרוב והמיעוט של כלל אזרחי המדינה).

עקרונות דמוקרטיים בתהליך החקיקה 7. שלטון החוק: תהליך חקיקת החוק, פרסום החוק. 8. הסכמיות: הצורך לנסח חוק משותף, להתפשר ולהסכים. 9. הכרעת הרוב: ההצבעה מתקבלת ע”י הרוב. 10. פלורליזם:הדיוניםהמליאהובוועדותמאפשריםלדעותשונותלהישמע,ולייצגאתרחשיהעם. 11. סובלנות: היוזמה להצעת החוק מחייבת גישה של סובלנות ונתינת במה ודעות שונות, גם אם הן מנוגדות לדעת

חלק מהח”כים. 12. זכותהציבורלדעת:פרסוםהחוקבספרה”רשומות”. 13. עקרוןשלטוןהעם:המחוקקיםנבחרוע”יהעם,וכןהתהליךהממושךשלחקיקהמושפעמהתקשורתויוצרדעת

קהל.
 תהליך החקיקה כולו מבטא את המובן הפורמאלי של שלטון החוק, אבל לא את המובן המהותי של שלטון החוק, כיוון

שהוא לא מבטיח שתוכן החוק שנחקק יהיה ראוי ודמוקרטי.

הרשות המבצעת: הממשלה

# הרשות המבצעת: הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, והיא אחראית על קביעה ויישום מדיניות בכל תחומי החיים במדינה. * בתחום החקיקה הממשלה יוזמת הצעות חוק ממשלתיות, עוסקת בחקיקת משנה של צווים ותקנות, קובעת תקנות לשעת חירום. * לממשלה “סמכות שיורית” לפעול בכל תחום, אלא אם החוק מונע

זאת ממנה או מטיל את הסמכות על גורם אחר, * והיא מכהנת מכוח אמון הכנסת.  סעיף אחד ל’חוק יסוד: הממשלה’ קובע: “הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה”, אך מונח זה מעט

מטעה, כיוון שהממשלה היא רשות עצמאית הקובעת מדיניות ומחליטה החלטות, ולא רק גוף שתפקידו ליישם החלטות של הכנסת, לדוגמה: בסמכות הממשלה להחליט על יציאה למלחמה, לחתום על הסכם שלום, להפעיל תכניות כלכליות ועוד.

לממשלה 3 מרכיבים 1. הממשלה: רה”מ והשרים. 2. השרים: כל אחד אחראי ואוטונומי במשרדו. 3. הביורוקרטיה – הדרג המנהלי: מנכ”לים, מנהלי אגפים ומנהלי מחלקות, המוציאים לפועל את החלטות

הממשלה ואף מעניקים ייעוץ לשר.
תהליך כינון הממשלה: כאשר צריך להרכיב ממשלה מטיל הנשיא את המשימה על אחד הח”כים (בדרך כלל

ראש הסיעה הגדולה). במידה ולא הצליח לעמוד במשימה תוך 28 יום, הנשיא רשאי להאריך תקופה זו ב-14 יום או להטיל את המשימה על ח”כ אחר. עם השלמת הרכבת הממשלה, ראש הממשלה המיועד מציג את שרי ממשלתו ואת קווי היסוד של הממשלה בפני הכנסת ומקבל את אמונה.

# קואליציה: הממשלה מורכבת ממספר סיעות (סיעה=נציגיה של מפלגה/מפלגות שהתאחדו) המהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט. * הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות. o קואליציה צרה – קואליציה המבוססת על רוב קטן של חברי הכנסת.

54

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

o קואליציה רחבה – קואליציה המבוססת על רוב גדול יחסית של חברי הכנסת. o ממשלת אחדות לאומית – ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין המפלגות הגדולות, היוצרות קואליציה רחבה, ומטרתה להבטיח יציבות פוליטית, לפתור מצב של תיקו פוליטי או לחזק את

הלגיטימציה של הממשלה בזמני חירום ומשבר.
ועדות שרים: הממשלה מסמיכה ועדות שרים קבועות או זמניות לדון בנושאים מסוימים ולקבל החלטות

כדי לייעל את פעילותה. אם שר לא הגיש ערר למליאת הממשלה תוך פרק זמן מסוים, ייראו את החלטת הועדה כהחלטת הממשלה כולה. בין ועדות השרים הקבועות (יש לזכור שתיים): ועדת השרים לענייני בטחון (הקבינט), ועדת השרים לענייני כלכלה, ועדת השרים לענייני חקיקה, ועדת השרים לענייני התיישבות, ועדת

השרים לענייני סמלים וטקסים.

# תפקידי הממשלה

1. # קביעת מדיניות ויישומה: קבלת החלטות והתווית קווי פעולה בתחומים שונים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה.

2. # סמכות שיורית של הממשלה: הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת בחוק על רשות אחרת (זהו חריג לכלל שהרשות המבצעת מוסמכת לפעול רק בתחומים שהוסמכה לעסוק בהם), * אך אין לפגוע בזכויות אדם מכוח סמכות שיורית, ולעניין זה נחוצה לכך הסמכה מפורשת בחוק.

3. # חקיקת משנה-קביעת תקנות: נועדה לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו ע”י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה ראשית. * אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית, * והיא נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת.

 חקיקתמשנהכוללת:תקנות,צווים,חוקיעזרעירוניים.

 חוקיעזרעירונייםנקבעיםע”יהרשותהמקומית,ונמצאיםבפיקוחשרהפנים(חניה,עסקים..).

 דוגמה:בחוקאיסורגידולחזירנאמרששרהפניםיכוללקבועבתקנותמשנהאתדרכיההשמדהשלחזירים שבעליהם נתפסו מגדלים בניגוד לחוק. תקנות אלה נקראות חקיקת משנה, כי הן משניות לחקיקה הראשית של הכנסת.

4. # תקנות לשעת חירום (תקש”ח): הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים. * ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו ‘חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו’, ‘חוק יסוד: חופש העיסוק’ ו’חוק יסוד: הכנסת’). * לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה (ע”י הכנסת),

אך בפועל, מאז הקמת המדינה, מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה).

 במצבחירוםרשאיםהממשלהוכלשרשהוסמךעלידיהממשלה,להתקיןתקנותלשעתחירוםבכלעתוללא אישור מהרשות המחוקקת.

 הסיבהשהכנסתאפשרהאתהתקנותלשעתחירוםעלידיהממשלההיאבשלההבנה,כיבשעתחירוםישלהקים מנגנון חקיקה שיבטיח שהעניינים החיוניים יוסדרו במהירות וביעילות (ולא על ידי הליך ארוך של חקיקה רגילה- 3 קריאות…).

 הסכנות בהגדרה רחבה כזו של תנאים לחקיקת חירום (הגנת המדינה, בטחון הציבור, אספקת שירותים חיוניים), נובעות מהאפשרות של הרשות המבצעת לתקן תקנות המנוגדות לחקיקת הכנסת, כיוון שכל נושא כמעט אפשר לקשר לביטחון המדינה או לאספקת שירותים חיוניים, וקיים חשש שהן יפגעו בדמוקרטיה

ובזכויות האדם והאזרח.  תוקףהתקנותהואל-3חודשיםבלבדורקהכנסתיכולהלהאריךאותו.

55

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *  לאניתןלתקןתקנהשתפגעבסמכותהשלהכנסתאושתפסיקאתעבודתה.

 הממשלה יכולה על ידי תקנות חירום לשנות כל חוק או להקפיאו זמנית, למעט חוקים חסינים כמו ‘חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו’, ‘חוק יסוד: חופש העיסוק’ ו’חוק יסוד: הכנסת’.

 ההגבלותנועדולהגבילאתהשימושבתקנותחירוםולהגןזכויותאדםואזרחבישראל.

אחריות הממשלה

הממשלה אחראית כלפי הכנסת, המורכבת מנציגי העם. אחריות זו מבוססת על עקרון הגבלת השלטון ועקרון הפרדת הרשויות.

# אחריות ממשלתית משותפת: כל שר בממשלה נושא באחריות על כל החלטות הממשלה, גם אם התנגד להחלטה מסוימת אך נותר בדעת מיעוט. * מתוקף אחריות זו מנוע שר מלמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי או להצביע נגדה בכנסת (רוה”מ יכול לפטר סגן שר / שר במקרה שעשה זאת).

# אחריות מיניסטריאלית: לכל שר בממשלה אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, אף אם נעשו שלא בידיעתו. * חובתו של שר לדווח בכנסת על פעולות משרדו,
להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום הקשורות לתחום משרדו, וכן לתקן בעיות שבתחום משרדו. * האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית (לעומת אחריות אישית שמוטלת על השר ביחס

למעשים או מחדלים שביצע בעצמו).

תקנות הגנה: משנת 1945 (עוד מימי הבריטים) מאפשרות תקנות ההגנה לשר הביטחון ולרשויות הביטחון סמכויות רחבות, שמטרתן להבטיח את ביטחון הציבור, להשליט סדר ציבורי ולקיים שירותים חיוניים. תקנות אלו מקנות סמכות הממשלה לנקוט צעדים שונים מטעמי ביטחון ללא משפט, כגון: מעצר מנהלי, הגבלת התנועה,

החרמת רכוש, סגירת עיתון והוצאת ארגון מחוץ לחוק.  הסכנות בתקנות אלו הן פגיעה בזכויות האדם והאזרח, בחקיקת הכנסת ובשלטון החוק.  הגבלת התקנות: הממשלה מפעילה ריסון עצמי בהפעלתן, וממעיטה להפעיל סמכותה עפ”י התקנות. הפעלת מעצר

מנהלי נתונה באישור שר הביטחון, והוא מוגבל בזמן ל-6 חודשים. המעצר המנהלי כפוף לביקורת בית משפט (החידוש שחל בחוק הוא שכעת מעצר מנהלי כפוף לביקורת שיפוטית ומובא לאישורו של נשיא בית המשפט המחוזי בתוך 48 שעות מביצוע המעצר. השופט יכול לקצר, לאשר או לבטל את הצו). צו המעצר המנהלי מובא לעיון שיפוטי כל 3 חודשים.

הרשות השופטת

# הרשות השופטת – בתי המשפט: מערכת בתי משפט (שלום, מחוזי, עליון), המכריעה בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין רשויות השלטון, * בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק (היא המוסמכת לפרש את החוק). * היא מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת, * ובהתאם לפסיקת בית המשפט בסמכותה לפקח על הרשות המחוקקת, על ידי ביקורת שיפוטית בהתאם לחוקי היסוד.

נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית.  העקרונות הדמוקרטיים המנחים את עבודת הרשות השופטת

 עקרוןשלטוןהחוק:כולםכפופיםלחוק,והפסיקותהןעפ”יהחוקבאופןשווה.

 עקרוןהכרעתהרוב:כאשרהדיןיושביםמסשופטיםההכרעהמתקבלתעפ”יהרוב,הרובהואזהשקובע בהחלטת בית המשפט.

56

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 עקרוןהגבלתהשלטון:ביתהמשפטביושבוכבג”ץעוסקבפעולותשבצעההממשלהושבהןנפגעהאזרח. ההגבלה והפיקוח באים לידי ביטוי בכך שבית המשפט מורה למדינה איזה מעשה היא יכולה להמשיך ומה עליה להפסיק.

 הזכותלהליךמשפטיהוגן:כלאדםזכאישלאיפגעוזכויותיויותרממהשנחוץוצריך,נחשבלחףמפשעכלעוד לא הוכחה אשמתו (מינוי של עו”ד/הגנה משפטית, צו חיפשו, שופט ניטראלי, לדעת במה הוא מואשם…).

 הזכותלמשפטפומבי:המשפטנערךבדלתייםפתוחות,שכןהצדקצריךגםלהיעשותוגםלהראות.רקבמקרה של עבירות מין, קטינים ובטחון המדינה מתנהל המשפט בדלתיים סגורות.

 הזכותלערער:כלאדםראשילערערעלפסקהדיןשניתןלולערכאהגבוההיותר.  עשייתמשפטצדק.

 שלוש מערכות בתי המשפט  ביתמשפטהשלום:נמצאבכלעירבינוניתאוגדולה(30בכלהארץ).עוסקבמשפטיםאזרחייםובעבירות

פליליות בסדר גודל נמוך יחסית (כולל את בית המשפט לתביעות קטנות ואת בית המשפט לעניינים מקומיים).

 ביתמשפטמחוזי:נמצאבששעריםבארץ,ועוסקבמשפטיםאזרחייםעלסכומיםגדולים/עבירותכבדות(פשע). בית המשפט המחוזי מהווה סמכות לערעור על החלטות בימ”ש השלום ומהווה גם בימ”ש לעניינים מנהליים (בין האדם לרשות).

 בית המשפט העליון: יושב בירושלים, ופועל כבית משפט עליון לערעורים וכבג”ץ (בו האזרח תובע את המדינה על עוול שנעשה לו). כבית משפט לערעורים הוא מהווה סמכות ערעור עליונה על החלטות בימ”ש מחוזי, והכרעתו היא סופית, פרט למקרים בהם הוא נענה לבקשה ל”דיון נוסף”. פסיקה בבית המשפט העליון נחשבת לתקדים מחייב לערכאות נמוכות יותר (אך לא לעצמו).

אי תלותה של הרשות השופטת

# אי התלות של הרשות השופטת: הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות, * במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט. * עקרון זה מובטח באמצעות מספר כללים (חובה לזכור שתי דוגמאות):

1. מרות החוק – השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו.

2. תנאי העסקת השופטים – שכר השופטים גבוה ונקבע ע”י ועדת הכספים של הכנסת, משך כהונת שופט הוא עד גיל פרישה (70), אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי, הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו.

3. חסינות השופטים – חסינות מפני אחריות אזרחית בגין הכרעות שיפוטיות ומפני חקירה פלילית (ללא אישור היועמ”ש).

 הבהרות נוספות

1. הרשות המחוקקת (הכנסת) לא יכולה לבטל פסקי דין שהתקבלו ע”י בית המשפט. הכנסת יכולה לחוקק חוק חדש, לשנות את החוק או את הפרשנות לחוק, אך השינוי יהיה תקף לפסיקות הבאות. המטרה היא לרסן את הכנסת שלא תתערב בהחלטות בית המשפט.

2. עקרון סוּבּ-יוּ ִדי ֵצה: החוק קובע כי בעניינים פלילים אסור לפרסם מידע (פרט לדיווח עובדתי) בכוונה להשפיע על עניין התלוי ועומד בבית משפט או על תוצאותיו. התקשורת רשאית לסקר את המשפט, אך ללא פרשנות וללא נקיטת עמדה.

57

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

3. שכר השופטים גבוה יחסית במגזר הציבורי, זאת כדי למנוע פיתויי שוחד ולחצים כלכליים על השופטים.

4. תהליך מינוי השופטים: מינוי שופטים מתבצע ע”י ועדה המונה 9 חברים: 3 נציגים מהרשות השופטת (נשיא בימ”ש העליון, ועוד 2 שופטי העליון), 2 נציגים מהרשות המבצעת (שר המשפטים ושר נוסף), 2 נציגים מהרשות המחוקקת, ו- 2 נציגים מלשכת עורכי הדין. הרכב זה מבטיח כי במינוי שופטים יהא

רוב לשיקול המקצועי-משפטי (5 חברים),על פני הפוליטי (4 חברים). כמו כן הוא מבטיח איזון בייצוג בין המבצע למחוקק. הדיונים סודיים, אך על הוועדה לפרסם את שמות המועמדים 21 יום לפני מינויים כדי לאפשר לציבור להסתייג.

הוויכוח הציבורי בשתי הסוגיות לגבי מינוי השופטים 1. הוויכוח האם לצמצם או להרחיב את הייצוג הפוליטי בוועדה למינוי שופטים

בעדצמצוםהגורםהפוליטיבוועדה:ישלצמצםאתהגורםהפוליטיכדישלאתהיההשפעהולא יהיו לחצים פוליטיים על הרשות השופטת, כדי שתשמר עצמאותם של השופטים.

נגדצמצוםהגורםהפוליטי:הפוליטיקאיםהםנציגיהעםוהחברהוראוילהגדילאתמספרם בוועדה למינוי שופטים (ביטוי לעקרון שלטון העם).

2. הוויכוח לגבי הרכב השופטים בבית משפט העליון – האם הרכב השופטים צריך לשקף את החברה הישראלית (שופט דתי, חרדי, ערבי, אישה, דרוזי, ספרדי…).

נגד:השופטיםלאצריכיםלשקףאתהחברהבישראל,לכךישאתהכנסת.השופטיםצריכים להיבחר עפ”י כישורים מקצועיים, ורמת המקצועית.

בעד:השופטיםצריכיםלייצגולשקףאתכללהמגזריםוההשקפותבחברההישראלית,גםבגלל שהם עוסקים בנושאי דת, חברה מגדר וכו’.

סוגי משפט

# משפט אזרחי: עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו. * המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות. * התובע הוא אדם או תאגיד (לרבות המדינה או רשות מקומית) והנתבע הוא אדם או תאגיד. * במשפט אזרחי אין ענישה ובסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת לביצוע.

# משפט פלילי: עוסק בעברות על החוק הפוגעות בשלום הציבור בסדר החברתי או בביטחון המדינה (שהמחוקק בחר להטיל עונש על העוברים עליהן). * המשפט מברר האם מגיע עונש וקובע מהו לפי הנסיבות. * המדינה היא התובעת והנאשם הוא אדם או תאגיד. * הענישה במשפט הפלילי יכולה להיות מאסר (או עונש

מוות במקרים נדירים) או קנס.

58

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

טבלת השוואה בין שני סוגי המשפט

משפט אזרחי משפט פלילי קריטריונים
תחום העוסק בסכסוכים בין אדם לחברו או בין חברות או ארגונים, בזכויות ובחובות של כל אחד מהם המעוגנות בדרך של הסכם / חוזה או בתוקף של חוק. תחום הכולל דינים וחוקים העוסקים בהבטחת שלום הציבור ובטחונו. תפקידה של המדינה לשמור על הסדר ובטחון האזרחים ולכן היא זו שתובעת לדין אדם או תאגיד/מוסד שעברו עבירה. תחום המשפט
התובע הוא אדם או תאגיד / חברה (גם המדינה או רשות מקומית יכולה להיות תובעת ונתבעת) והנתבע הוא אדם או תאגיד/חברה. המדינה תובעת את האזרח כי עבר על החוק (לדוג’: מדינת ישראל נגד הנשיא לשעבר משה קצב) מי תובע?
אין עונש, המפסיד חייב להחזיר לתובע נכס או חוב, לרוב לשלם פיצויים ולקיים את החוזה שחתם עליו. מאסר או קנס כספי בהתאם לחומרת התביעה : ענישה
חטא- עבירה שהעונש עליה קנס או/ו מאסר עד חודש ימים. עוון- עבירה שהעונש עליה הוא קנס או/ו מאסר מחודש עד שלוש שנים. פשע- עבירה שהעונש עליה קנס או /ו מאסר משלוש שנים עד מאסר עולם (במקרים נדירים עונש מוות)

בג”ץ – בית דין גבוה לצדק

# בג”ץ: בית משפט גבוה לצדק (אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון). * מאפשר לכל אדם / ארגון לעתור בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים אשר לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו. * בג”ץ משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל, * ופועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של

רשויות המדינה (יש לזכור דוגמה אחת): 1. צו על תנאי – צו של בג”ץ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג”ץ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה. 2. צו ביניים – צו של בג”ץ למשיבה בעתירה להקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה (ניתן במקרים

בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של הרשויות). 3. צו החלטי – צו הניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה על ידי בג”ץ, ביטול החלטת הרשות

והנחייה כיצד לפעול.

 תפקידי בג”ץ 1. להגן על זכויות האדם והאזרח, זכויות הקבוצה ועל עקרונות הדמוקרטיה. משמש כ”כלב השמירה של

הדמוקרטיה”, במיוחד כאשר אין במדינה חוקה המגנה על זכויות האדם האזרח. בג”ץ מטפל בעתירות המוגשות נגד המדינה (בג”ץ נותן סעד למען הצדק (עזרה) לאזרחים שנפגעו מרשויות השלטון ובכלל לאזרחים שזכויותיהם נפגעו. בהעדר חוקה המגנה על זכויות אדם ואזרח נוצרת מגילת זכויות שיפוטית, כלומר: במקרים שהשופט פועל בצורה אקטיביסטית בשיפוטו, פסיקותיו של השופט הופכות להיות מעיין מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטית).

2. להגן על שלטון החוק במדינה ועל עקרונות היסוד של המדינה (מדינה יהודית ודמוקרטית). 3. להגביל את רשויות השלטון כאשר קיימת חריגה מהסמכות, או פעילות שרירותית ולא סבירה. בג”ץ

מפקח על החלטות רשויות השלטון ומבקר אותן.

המהפכה החוקתית והוויכוח לגביה

בשנת 1992 נחקקו שני חוקי היסוד הקשורים לזכויות אדם: כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק. בפס”ד בנק המזרחי (1995) קבע בית המשפט שהסמכות לקבוע האם חוק מסוים פוגע בזכויות אדם ולפיכך בטל – עוברת לידיו, שכן הוא מחשיב את אותם חוקי היסוד כחוקה. לאור זאת נפסלו מאז כ – 15 חוקים שנחקקו בכנסת, וסמכות זו של בית המשפט וההיקף הראוי של הפעלתה מצויים בוויכוח ציבורי עד היום.

59

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

# ביקורת שיפוטית: ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג”ץ) על הרשות המחוקקת, * המתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית בפסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. * סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית.

 ביקורת שיפוטית היא אחד מהתפקידים של הרשות השופטת, והיא כוללת כל ביקורת של הרשות השופטת לגבי חוקיות פעולות השלטון של הכנסת ושל הממשלה.

# אקטיביזם שיפוטי: מדיניות מרחיבה של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת, * הבאה לידי ביטוי בבחינת סבירות שיקול הדעת של הממשלה במינויים ובהחלטות שונות ובמהפכה החוקתית, * והנתונה בוויכוח ציבורי-ערכי במדינת ישראל.

 אקטיביזםשיפוטיהואמדיניותשלביתהמשפטהעליוןלהרחיבאתתפקידוותחומיעיסוקובהתערבות בהחלטות הממשלה. דבר זה בא לידי ביטוי למשל בהגדרת תחומים רבים כשפיטים בניגוד למקובל בעבר, ובפרשנות מרחיבה של החוק לאור דיון בתכלית החוק. ה”מהפיכה החוקתית” מאפשרת לבית המשפט לבטל חוק שעומד לדעתו בסתירה לחוק יסוד, ובהרחבת “זכות העמידה” בבג”ץ גם כאשר לעותר

אין נגיעה אישית לנושא העתירה.

60

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

אשכולות

רשויות מקומיות – שאלה מס’ 11 בבגרות

מהו השלטון המקומי?

 השלטון המקומי מהווה זרוע של השלטון המרכזי (הממשלה), האחראית על ניהול העניינים המקומיים של האזור עליו היא אחראית. השלטון המקומי נהנה מאוטונומיה מסוימת בפעולותיו אל מול השלטון המרכזי, והוא גוף נבחר המייצג את התושבים באזורו, והמסדיר תחומי חיים רבים של האזרחים ברמה המקומית.

 השלטון המקומי בישראל פועל מכוחם של מספר חוקים: 1. פקודת העיריות, שמגדירה את התפקידים, הסמכויות ואופני הפעולה של העיריות. 2. פקודת המועצות המקומיות, שמגדירה את התפקידים, הסמכויות ואופני הפעולה של המועצות

המקומיות. 3. “צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי”ח 1958” אשר מגדיר את סמכויותיהן ודרכי פעולתן

של המועצות האזוריות.

סוגי רשויות מקומיות

 משרד הפנים הוא הקובע את מעמדה של כל אחת מהרשויות המקומיות בהתחשב במספר התושבים, אופי המגורים, רמת הפיתוח, התשתיות, רמת התשתית הכלכלית, כושר הניהול והפיתוח של היישוב וכו’…

 הסוגים הקיימים בישראל: 1. עירייה: רשות עירונית האחראית על ניהול ענייניה של העיר. לרוב בעיר יש מס תושבים גדול מבין

סוגי הרשויות. 2. מועצה מקומית: רשות האחראית על ניהול ענייניו של ישוב קטן מעיר, או אוסף ישובים סמוכים. 3. מועצה אזורית: רשות האחרית על ניהול העניינים של קבוצת ישובים קטנים, לרוב כפריים או

קהילתיים, הפזורים במרחב משותף. 4. מועצה תעשייתית: רשות האחראית על ניהול אזור תעשייה שאינו שייך לרשות אחרת. בישראל כיום

יש שתי מועצות תעשייתיות בלבד.

תפקידי הרשויות המקומיות

1. תברואה וניקיון: דאגה לניקיון המרחב הציבורי, פינוי אשפה, ניקוי הרחובות, שווקים, בתי מטבחיים, סילוק מטרדי תבואה….

2. תכנון עירוני: יוזמה של תכנון עתידי לשטחה המוניציפאלי, הגדרה של אזורים ציבוריים/מגורים/ רחובות/כבישים.

3. שירותי חינוך: מתן מענה לצרכי חינוך/תכנון/בנייה/אחזקה/הפעלה של בתי ספר. מתן שירותי שוטפים למוסדות החינוך כגון: ניקיון/אבטחה/ציוד/שירותי עזר …

4. שירותי רווחה: מתן שירותי רווחה לתושבי הרשות, כגון: משפחות במצוקה/ילדים ונוער במצוקה/תחנה לבריאות הנפש/טיפות חלב/קשישים וכו’.

5. מערכת ביוב: חיבור בתי התושבים לביוב/פיקוח על טיב השופכין. 6. אספקת מים: הקמת מאגרי מים ומערכת מרכזית לחלוקת מים. 7. שירותי הנדסה ובניין: סלילת רחובות ואחזקתם/מתם היתרי בנייה. 8. רישוי עסקים: מתן רישיונות להפעלת עסקים/חנויות/אולמות אירועים/בתי שעשועים בהתאם לחוק. 9. שירותי דת: אספקה של שירותי דת ע”י תקצוב של המועצות הדתיות.

61

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

 מכיוון שתקציב הרשויות המקומיות משתנה מרשות לרשות ומושפע, בין השאר, מגביית המיסים באותה הרשות, הרי שהיקף השירותים ואיכותם משתנים מרשות אחת לאחרת, ואין אחידות בין הרשויות השונות.

סמכויות הרשויות המקומיות

1. חקיקת חוקי עזר: הרשות המקומית מוסמכת לקבוע הנחיות כדי לבצע את התפקידים השונים המוטלים עליה, וכדי לספק את השירותים לתושבים, כגון: בתחום התברואה, איכות הסביבה וכו’ (חוק עזר הוא סוג של חקיקת משנה, לכן עליו להיות מאושר ע”י שר הפנים. בסמכותה של הרשות לאכוף את חוקי העזר אותם

היא מחוקקת). 2. הטלת מיסים: הרשות המקומית מוסמכת להטיל מיסים שונים ברמה המוניציפאלית על מנת לממן שירותים

שונים לתושבים, כגון: ארנונה על מגורים, עסקים, היטל פיתוח על בנייה, אגרות פינוי פסולת וכו’. 3. תכנון ובנייה: לרשות המקומית הסמכות לאשר תכנון שימושים ובנייה בפועל בנושאים מסוימים בשטח

הרשות, ע”י הועדה המקומית לתכנון ולבנייה. 4. שפיטה: לרשות המקומית סמכויות שיפוטיות שונות הנוגעות לתושבים שבתחומה, כגון: הכרעה בעניין

ערעורים על מיסים והיטלים שונים.

התלות בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי

 אין בסמכות הרשות המקומית לחוקק חוקי עזר הסותרים את חוקי הכנסת (ישנם מקרים בהם יש צורך באישור שר הפנים לחקיקת העזר, כגון: בתחום התחבורה, איכות הסביבה).

 הכנסת קובעת בחוק את גובה מיסי הארנונה. כספי מיסים אלה הם עיקר הכסף המשמש לפעולות הרשות.  לשר הפנים יש סמכות להתערב בחקיקת העזר.  שר הפנים רשאי לפזר את המועצה הנבחרת של היישוב ולמנות במקומה ועדה קרואה.  השלטון המקומי נאלץ להתמודד עם משימות חברתיות/כלכליות/עירוניות, שהיקפן הולך וגדל כתוצאה

ממדיניות הממשלה.  היעדר חוק/מדיניות המגדירים את התפקידים/הסמכויות/החובות של השלטון המקומי, מאפשר לשלטון

המרכזי למנוע פעולה עצמאית/אוטונומית של השלטון המקומי.  הרשות המקומית נמצאת תחת פיקוח/בקורת חיצוניים מטעם מבקר המדינה ומשרד הפנים בתחומים שונים,

כגון: מינויים, גובה שכר וכו’.

בחירות לשלטון המקומי

ההצבעה נעשית בשני פתקים, אחד עבור ראשות העיר והשני עבור מפלגה/רשימה למועצת העיר. ההצבעה היא מגיל 17 ומעלה, והבחירות מתקיימות כל 5 שנים. הבוחרים חייבים להיות תושבי הרשות המקומית/אזורית. לראש הרשות

 ראש הרשות נבחר בבחירות אישיות וישירות.  המועמד לראש הרשות חייב לקבל לפחות 40% מקולות המצביעים = השיטה הרובית (במידה ואף אחד

מהמועמדים לא קיבל אחוז זה נערך סבב בחירות שני).

למועצת העיר

 בחירות רשימתיות-יחסיות.  מכסה: מספר הקולות הכשרים לחלק למספר חברי המועצה.  חלוקת המושבים במועצה: בהתאם למכסה. משתתפות בה רק רשימות שקיבלו לפחות 75% מהמכסה.

62

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

תפקידי ראש הרשות ומועצת הרשות

1. 2. 3. 4. 5. 6. 7.

תפקידי מועצת הרשות תפקידי ראש הרשות
בית הנבחרים של הרשות (נציגי התושבים) התקנת חוקי עזר באישור שר הפנים. פיקוח על עבודתם של מוסדות הרשות. אישור תקציב הרשות. אחריות לקיום הסדר והביטחון ברשות. אחריות לקיום שירותים (בריאות, מים, תברואה). 1. 2. 3. 4. 5. אחראי לביצוע עבודתה של הרשות המקומית הכנת תוכנית פעולה לרשות. הכנה של הצעת תקציב לאישור המועצה. מינוי עובדי הרשות ופיקוח על עבודתם. יישום של החלטות המועצה. קביעת סדר יום לישיבות המועצה. חתימה על חוזים עם גורמי חוץ. ייצוג הרשות כלפי גורמי חוץ.

גישות שונות לסמכויות השלטון המקומי: ריכוזיות מול ביזור (פיזור סמכויות)

1. הגישה הריכוזית: שואפת לרכז סמכויות בידי הממשלה, כדי לחסוך בעלויות וכדי לייעל את עבודת הרשות. 2. הגישה הביזורית: מתבטאת בפיזור של סמכויות השלטון בין הרשויות המקומיות השונות. שואפת לאפשר לרשות המקומית להתנהל באופן עצמאי ואוטונומי, ולקבל סמכויות ואחריות כלפי התושבים. כיוון שיש

לרשות המקומית הכרות טובה עם אופי היישוב, התפקוד הופך להיות יעיל יותר.

הרשויות המקומיות הערביות

 האזרחים הערבים בישראל הם מיעוט מספרי 20% מכלל האוכלוסייה, הם אינם נמנים עם מקבלי ההחלטות במדינה ובשל כך חשים קיפוח.

 רוב האוכלוסייה הערבית מתגוררים ביישובים ערביים אך עובדים ביישובים יהודים. השלטון המקומי הוא התחום הכמעט יחיד הנמצא בשליטתם, לכן מקבל חשיבות רבה בעיצוב חייו ובעיצוב זהותו של המיעוט הערבי. השלטון המקומי משמש גם מקור חשוב של סמכות פוליטית. הוא לא רק מוסד המספק שירותים,

אלא גם מקום להנהגה פוליטית ולצמצום פערים מול המגזר היהודי.  מצבן של הרשויות הערביות אינו טוב בשל היעדר תשתיות ארגוניות/ כלכליות/ ניהול מסורתי ומיעוט

משאבים, הם סובלים עד היום מחסכים רבים.  הפעילות של הנבחרים ברשות המקומית במגזר הערבי מהווה קרש קפיצה לפעילות פוליטית בהנהגה

הארצית.  השלטון המקומי הערבי מאוגד בפעילות משותפת ע”י “הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות בישראל”.  פעילות הרשויות המקומיות של המגזר הערבי מאפשרת למגזר זה לשלוט בחייהם מבחינה חברתית, כלכלית

ופוליטית, ולכן שיעור ההשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות גבוה במיוחד.  הבעיות איתן מתמודדים בשלטון המקומי הערבי:

1. רמת פיתוח של היישובים נמוכה.

גישה ביזורית גישה ריכוזית קריטריון
כל רשות מעניקה מענה שונה וייחודי עפ”י הדרכים והבעיות המאפיינים את תושביה. מתן מענה אחד ואחיד לבעיות שמתעוררות, כדי להבטיח אחידות במדיניות ובביצועה. מענה לצרכי האוכלוסייה
קצב קבלת ההחלטות מהיר יותר בשלטון המקומי, לכן נעשה בצורה יעילה יותר. מדיניות אחידה מונעת מצבים מנוגדים וקונפליקטים. יעילות שלטונית

63

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

2. שיעור נמוך של גביית מיסים. 3. היעדר תשתית כלכלית. 4. בעיות שמקורן בתקציבים נמוכים. 5. קשיי ניהול ומחסור בכוח אדם מיומן. 6. בעיית קרקעות. 7. בעיות תכנון ובינוי. 8. בתחום הפוליטי ניכרת ירידה בהשפעה של המנהיגות המסורתית, ועלייה בהשפעה של מנהיגות צעירה

ומשכילה. שינויים אלו נגרמים בשל: גידול דמוגרפי, עלייה בהשכלה, עלייה ברמת החיים, חשיפה לתקשורת, מגע עם האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים.

מנגנונים לפיקוח ולביקורת בשלטון המקומי – מוסדות ביקורת חיצוניים

1. מבקר המדינה: הרשות המקומית נתונה לביקורת של מבקר המדינה, הבודק את פעולותיה של הרשות ושל גורמי העובדים תחתיה או עימה (חברות עירוניות, מועצה דתית…)

2. משרד הפנים: במשרד הפנים ישנו אגף המבצע ביקורת ברשויות המקומיות. הביקורת כוללת בדיקת חוקיות פעולות הרשות, טוהר המידות, תיקון ליקויים וכו’.

3. מנגנוני ביקורת בלתי פורמליים – אמצעי התקשורת המקומיים: העיתונות הכתובה, המשודרת והאלקטרונית מהווים גורם לביקורת יעילים למידי. הם מדווחים ומיידעים את הציבור בפעולות שמבצעת הרשות וכן מדווחים לציבור על ממצאי הבדיקות של הפיקוח הפורמלי שפורסם ע”י הגופים

הפורמליים.

מנגנונים לפיקוח ולביקורת בשלטון המקומי – מוסדות ביקורת פנימיים

1. מבקר הרשות המקומית: בעל מעמד עצמאי, הממונה ע”י מועצת הרשות. החוק מסייע לו להצליח במילוי תפקידו, משום שכל עובדי הרשות חייבים לענות על שאלותיו ולהסביר את פעולות הרשות. תפקידו: לבדוק חוקיות פעולות הרשות, ביצוע פעולות בצורה יעילה, טוהר המידות, עבודה ע”פ הנוהל, ניהול

חשבונות תקין. 2. היועץ המשפטי: ממונה ע”י מועצת הרשות. מעניק יעוץ משפטי, ליווי וחוות דעת משפטית לכל פעולות

הרשות, משתתף בישיבות הוועדות ונותן חו”ד מקצועית לפני שמתקבלות החלטות, נותן יעוץ משפטי לראש הרשות, למועצה, לוועדות ולגורמי הרשות.

3. הוועדה לענייני ביקורת: דנה בדוחות של מבקר הרשות, מבקר המדינה ומשרד הפנים, ובהתאם לדוחות אלו היא ממליצה את המלצותיה ומעבירה לגורמים הרלוונטיים.

עקרונות דמוקרטיים הבאים לידי ביטוי בשלטון המקומי

1. עקרון שלטון העם: הצבעה ע”י התושבים לראש הרשות ולמועצה, יצירה של רשימות מקרב התושבים, השתתפות פעילה של התושבים בין מע הבחירות, תלות של הנבחרים בבוחרים, אחריות של ראש הרשות כלפי התושבים.

2. עקרון הפרדת הרשויות: חלוקת סמכויות בין ראש הרשות (מבצעת) למועצת הרשות (מחוקקת ומבקרת). 3. עקרון הגבלת השלטון: אישור תקציבים, פיקוח וביקורת על פעילות של ראש הרשות.

64

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

מעורבות אזרחים ופיקוח על רשויות השלטון – שאלה מס’ 12 בבגרות

מעורבות פוליטית של האזרחים פירושה פעולה אינדיבידואלית של יחיד / קולקטיבית, שמיועדת להשפיע בעקיפין / במישרין, באמצעות תמיכה / התנגדות על קבלת החלטות פוליטיות וחלוקת המשאבים במדינה.

המעורבות היא התנהגות בפועל, נקיטת צעד מעשי ומוחשי. השתתפות היא הבעת עניין ואכפתיות ממה שקורה, אבל עדיין לא מהווה מעורבות.

 האזרחים יכולים:  לפנות לגופי ביקורת ממוסדים: בג”ץ, נציב תלונות הציבור.  להשתתף בהפגנות, בשביתות פוליטיות וכיו”ב.  להשתמש באמצעי התקשורת והאינטרנט.  להגיב להתרחשויות פוליטיות וחברתיות באמנות, בספרות בתיאטרון ובקולנוע.

דוגמאות למעורבות של האזרחים 1. מחאת הקוטג’ – הקוטג’ הוא מוצר שמיוצר ומשווק על ידי גורמים פרטיים שיכולים לשנות את המחיר

בהתאם ללחץ הציבורי. כיוון שהמדינה קובעת את גובה המיסוי, יכולה לסבסד את המוצר, ואף קובעת לחקלאים את מכסות החלב (=כמה הם יכולים לייצר) – מחיר הקוטג’ הוא עניין פוליטי, ולכן השפעת הציבור על המחיר באמצעות מחאה ציבורית מהווה מעורבות פוליטית של האזרחים. המעורבות באה

לידי ביטוי ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת רגילים. 2. מחירי הדיור – מחיר הדיור הוא שילוב של עלות הבנייה לקבלן, ההפרש שהוא רוצה להרוויח, והמיסוי

שהמדינה גובה על קרקע ועוד. הציבור יכול להשפיע גם על הקבלנים וגם על המדינה, ולכן השפעה כזאת מהווה מעורבות פוליטית של האזרחים. המעורבות באה לידי ביטוי ביציאה להפגנות ובנוכחות במאהלי מחאה.

3. שחרור גלעד שליט – סביר להניח שגלעד שליט לא היה משוחרר ללא המחאה הציבורית. אמנם הפוליטיקאים אמרו שהמחאה רק אפשרה לחמאס להגדיל את דרישותיו, אבל ללא המחאה הפוליטיקאים לא היו הולכים בכלל לעסקת חילופי השבויים. הייתה כאן מעורבות אזרחית שהשפיעה על קבלת החלטות פוליטיות. המעורבות באה לידי ביטוי בהשתתפות בהפגנות, השתתפות בצעדות,

ונוכחות במאהל המחאה.

רמות שונות של השתתפות פוליטית ומעורבות מצד האזרחים

1. משתתפים במערכת הבחירות לפרלמנט ולרשויות המקומיות. 2. משתתפים ומתעניינים בחדשות, ומביעים עמדות. 3. משתתפים פעילים: חברי מפלגה או ארגון פוליטי, מפגינים, משתתפים בכינוסים – זה בא לידי ביטוי בפנייה

לגורמי ביקורת ממוסדים כמו נציב תלונות הציבור או בג”ץ, השתתפות בהפגנות ובשביתות, השתתפות פעילה בכלי התקשורת השונים כולל ברשתות החברתיות, הבעת דעה פוליטית באמצעות הספרות, האמנות, הקולנוע והתיאטרון.

4. בעלי תפקידים: בעלי תפקידים פוליטיים לא בכירים כמו ברשויות המקומיות, במחלקות שונות של משרדים ממשלתיים, או בכירים בתחום הכלכלי והתקשורתי הפרטי.

5. מקבלי ההחלטות: השכבה הבכירה ביותר – נציגי העם, חברי פרלמנט, שרים, בכירים בפוליטיקה.

65

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

# עקרון הגבלת השלטון: * עקרון דמוקרטי המכיר בכך שהשלטון מחזיק באמצעים כלכליים ומנגנוני אכיפה המעניקים לו עצמה רבה, * ולכן קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון / פגיעתו בזכויות אדם או בזכויות קבוצה. * הפרדת הרשויות ואמצעים פורמליים ובלתי-פורמליים נוספים נועדו למנוע את עריצות השלטון.

# מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים: * ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים: הפרלמנט (אופוזיציה, ועדות הכנסת, כלים פרלמנטריים), מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט, * שהוסמכו לשם כך בחוק, * לשם הגבלה ופיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו, * באמצעות פרסום דוחות, הנחיות ומסמכים רשמיים אחרים המציגים את פעולות השלטון. המנגנונים הפורמליים 1. הפרלמנט: לפרלמנט (הכנסת) כמייצג את ריבונות האזרחים (עקרון שלטון העם), תפקיד חשוב בביקורת

ובפיקוח על מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת, הבא לידי ביטוי באמצעות: א- חקיקה–חוקיםשמגביליםאתפעולותהממשלה,מפקחיםעלהתקציב,גבייתמיסים,בדיקתחוקיות

התנהלות הממשלה. ב- הצבעת אי אמון – הפרלמנט יכול לסיים את עבודת הממשלה ע”י הצבעת אי אמון, ועל כן יש לממשלה

צורך בתמיכת הפרלמנט על מנת להמשך לפעול. ג- אישור התקציב השנתי – אישור התקציב לפיו פועלת הממשלה. אם הפרלמנט לא מאשר את התקציב

תוך פרק זמן מסוים, הממשלה לא תוכל להמשיך לתפקד. ד- האופוזיציה – ח”כים שלא נמצאים בממשלה ואינם תומכים בה יכולים לפקח ולבקר אותה. ה- דרישתמידע–הפרלמנטיכוללדרושמידעמהממשלהעלפעולותיהע”ישאילתה–זוהישאלההמופנית

לשר ע”י ח”כ לגבי נושאים בהם עוסק משרדו. וכן ע”י זימון לוועדות כנסת, לוועדות חקירה, לדיונים ולהצעות לסדר היום.

2. מבקר המדינה:  מוסד שלטוני המבקר את הפעילות של המערכת הממשלתית והציבורית ומפקח עליה בתחום של: מנהל

תקין, התנהלות כלכלית, התנהלות בהתאם לחוק, יעילות, וטוהר המידות.  הבדיקה נעשית ביוזמת המוסד בכל שנה, וממצאיה מתפרסמים בדוח אשר מפורסם בכלי התקשורת.  מבקר המדינה פועל בשמה של הכנסת: הכנסת בוחרת בו (ולכן לא תלוי בממשלה), מטילה עליו נושאים

לבדיקה ומקבלת ממנו דיווח על ממצאי הביקורת על מנת לדון בהם.
3. נציב תלונות הציבור:

 נציבות תלונות הציבור היא יחידת ִמ ְש ֶנה בתוך מוסד מבקר המדינה, וזהו אחד מתפקידיו של מבקר המדינה.

 הנציב מטפל בפניות של אזרחים הפונים אליו מיוזמתם, כאשר קיימת פגיעה בהם ע”י רשויות השלטון, מוסדותיו או האישים המכהנים בהם.

 הפגיעה באזרח נובעת מנוקשות יתרה, אי – צדק בולט, חריגה מסמכות או אי – תקינות.

66

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

4. מערכת המשפט:  מערכת השמירה על עקרון שלטון החוק.  מערכת בתי המשפט מאפשרת לרסן את השלטון, ע”י כך שהם בודקים האם השלטון והאזרחים פועלים

עפ”י החוק.  כמו כן בתי המשפט מגנים על זכויות האדם והאזרח מפני השלטון.

5. בג”ץ:  בג”ץ (=בית משפט גבוה לצדק) מהווה אחד משני התפקידים של בית המשפט העליון.  כל אדם במדינה יכול לעתור לבג”ץ (עתירה = פניה לבית המשפט), אם לדעתו נעשה עוול מסוים על ידי

רשויות השלטון.  זהו כלי מרכזי לביקורת, פיקוח והגבלת השלטון, כי השלטון מחויב לבצע את מה שבג”ץ הטיל עליו.

6. ועדות חקירה ועדת חקירה פרלמנטרית –  זוהי ועדת חקירה שמקימה הכנסת בעניין מסוים שיש לו חשיבות ציבורית גדולה.  הכנסת מגדירה את הסמכויות והתפקידים של הוועדה, ויושבים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה

– כדי ליצור איזון, וכדי לפקח ולבקר כראוי את מה שצריך.  הוועדה רשאית לזמן עובדי מדינה, אך לא לזמן אנשים פרטיים.  לוועדה אין סמכויות משפטיות, אך כוחה בעצם הדיון הפוליטי והציבורי בנושא מסוים, וזוהי גם תרומתה

מבחינת פיקוח וביקורת.  עד היום הוקמו 25 ועדות כאלה בנושאים שונים ומגוונים, כגון: רצח נשים על ידי בני זוגן, תאונות

הדרכים במדינת ישראל, גובה העמלות שהבנקים גובים, קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה ועוד.
ועדת חקירה ממלכתית –  זוהי ועדה עם סמכויות גדולות יותר מאשר ועדת חקירה פרלמנטרית.  הממשלה היא זו שמחליטה על הקמת ועדה שכזו כדי לחקור עניין ציבורי בעל חשיבות עליונה, ומגדירה

את מה שצריך לחקור, אך מרגע ההחלטה אין יותר לממשלה נגיעה בעניין, ונשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי הוועדה.

 הוועדה רשאית לזמן כל אדם במדינה, ורשאית אף להעמיק ולחקור מעבר למה שהוגדר לה בכתב המינוי הממשלתי. לוועדה סמכות לכפות מתן עדות ומסירת מסמכים, להוציא צו חיפוש אחר מסמכים, ולהטיל קנס על המסרב להעיד או למסור מסמך. אדם שהוזמן לוועדה ולא נענה ואין לו הסבר סביר לכך, צפוי

אף למאסר.  בסופו של דבר מגישה הוועדה דו”ח מסקנות לממשלה – הממשלה לא מחויבת לבצע את הכתוב בדו”ח,

אבל בשל דעת הקהל הממשלה תתייחס לדו”ח ברצינות, ותיישם חלק מהמסקנות.  וועדת חקירה ממלכתית היא גוף מקצועי ומשפטי המורכב מבעלי מקצוע ולא פוליטיקאים, ולכן הוא

נתפס על ידי הציבור כאמין, ומסקנות החקירה מקובלות עליו.
 דוגמאות לוועדות חקירה ממלכתיות שהיו במשך השנים: “ועדת אגרנט”-בעקבות מלחמת יום

הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, אירועי אוקטובר 2000 (המהומות על ערביי ישראל שבהן נהרגו 13 אזרחים ערבים ישראלים), הטיפול בניצולי השואה ועוד.

67

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

ועדות חקירה השוואה

ועדת חקירה ממלכתית ועדת חקירה פרלמנטרית קריטריון
הממשלה הכנסת (הפרלמנט) האחראית להקמתה
עניין בעל חשיבות ציבורית גדולה עניין בעל חשיבות ציבורית גדולה הסיבה להקמתה
נשיא בית המשפט ממנה את החברים, שמורכבים מבעלי מקצוע (ולא פוליטיקאים) הכנסת ממנה חברי מהקואליציה ומהאופוזיציה (לאיזון ולפיקוח) מינוי והרכב הועדה
סמכויות גדולות – רשאית לזמן כל אדם, לחקור מעבר למה שהוגדר לה, בעלת סמכות לכפות מתן עדות
ומסירת מסמכים (סירוב = קנס/מאסר)
הוועדה רשאית לזמן עובדי מדינה, אך לא לזמן אנשים פרטיים. אין לה סמכויות משפטיות סמכויות
דו”ח מסקנות לממשלה דיון פוליטי וציבורי בנושא מסוים תרומתה
ועדת שמגר – רצח רבין ועדת בנושא קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה דוגמה לוועדה

7. היועץ המשפטי לממשלה: נחשב לאחד התפקידים החשובים ביותר בישראל. היועץ צריך להיות בעל כישורים דומים לשופט בית משפט העליון. הוא מתמנה לתפקיד על ידי הממשלה, אך זהו אינו תפקיד פוליטי. היועץ צריך לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי בממשלה, למרות שהממשלה היא זו שמינתה אותו (וכאן

מתבטאת הבעייתיות של תפקידו). תפקידי היועץ המשפטי לממשלה הם: א. ראש התביעה הפלילית – היועץ נמצא מעל הפרקליטות הראשית, והוא זה שקובע האם להגיש כתב

אישום לבית משפט נגד חשוד בעבירה. בדרך כלל היועץ יתערב במקרים של אנשי ציבור בכירים, או במקרים מורכבים מבחינה משפטית.

ב. יועץ משפטי לממשלה – היועץ אחראי לכך שפעולות הרשות המבצעת ייעשו לפי החוק, והוא זה שמייעץ לראש הממשלה ולשרים במקרים בהם נדרשת חוות דעת משפטית, למשל בהכנת הצעות חוק. למרות שהדבר לא קבוע בחוק, הרי שחוות דעת של היועץ נחשבת כמחייבת.

ג. ייצוג המדינה בבית משפט – היועץ מייצג את המדינה בבית המשפט כאשר מוגשות נגדה תביעות אזרחיות, מנהליות, או בתחום יחסי עבודה. לדוגמה: אם עותרים לבג”ץ נגד החלטת ממשלה (כמו עסקת שליט), אז היועץ המשפטי יגן בבג”ץ על החלטת הממשלה.

מבחינתפיקוחוביקורת,היועץאמורלהתריעעלכלהחלטהאופעולהשנוגדתאתהחוקאואתכלליהִמְנַהל התקין.

# מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי-פורמליים: * ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או פרטים באמצעות הפגנות, שביתות, עצומות, יצירות אומנות (קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית), הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות. * המבקרים עושים זאת ללא הסמכה חוקית אלא בהתנדבות, * לשם הגבלה ופיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו, * ע”י הפעלת לחץ על קובעי מדיניות וקיום דיון ציבורי.

68

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

פירוט המנגנונים הבלתי-פורמליים

1. תקשורת: התקשורת מספקת לציבור מידע רב הקשור לפעילות השלטונית. החשיפה מחייבת את השלטון להקפיד על מעשיו, כיוון שהציבור מקבל מידע על מעשים אלה. התקשורת מפרסמת את מה שנראה לה, ולכן זוהי צורת פיקוח וביקורת חופשית. כלי התקשורת השונים (רדיו, עיתונות, טלוויזיה…) מגבילים את השלטון,

בכך שכאמור הם מדווחים לציבור מה עושים נבחריו, פרשיות שחיתות, אי יעילות וכו’. 2. דעת קהל: לציבור יש אמצעים רבים להפעיל לחץ על השלטון, ובמיוחד לאור היכולת להחליף אותו בבחירות הבאות. כיום, בעידן הטכנולוגי המתקדם, יש לציבור אפשרויות רבות לפעול. הציבור ניזון מכלי התקשורת ומהרשתות החברתיות, והוא מביע את עמדותיו ע”י הפגנות, שביתות, עצרות, מכתבים לעיתונות, הופעות
בכלי התקשורת, בלוגים, ומחאה דרך הרשתות החברתיות באינטרנט. הממשלה זקוקה לדעתו החיובית של

הציבור עליה, ועל כן חבריה מתחשבים בדעת הציבור הרחב. 3. אומנות: דרך נוספת שדרכה ניתן להביע ביקורת פוליטית על התנהלות השלטון ודרך קבלת ההחלטות שלו

היא ע”י האומנות, שהיא פופולרית בקרב הציבור, וכוללת קולנוע, תיאטרון, ספרות, מוסיקה, ציור, פיסול וכדומה. הכישרון של האומנים מאפשר להם להעביר את הביקורת שלהם בצורה שמשפיעה על הציבור.

4. ארגונים אזרחיים: ארגונים אזרחיים הם מוסדות, עמותות וכדומה, שאינם פועלים מטעם רשויות השלטון, ואינם פועלים למטרת רווח כספי (מלכ”ר = מוסד ללא כוונת רווח). ארגונים אלה מנסים לעזור לאזרחים בתחומים רבים, ובמסגרת פעולותיהם הם מפקחים ומבקרים את עבודת רשויות השלטון השונות, מתוך מטרה להגן על האזרח, ומתוך מטרה לשמור על שלטון איכותי. דוגמאות בולטות: “התנועה לאיכות

השלטון”, “האגודה לזכויות האזרח בישראל”, “עמותת אדם, טבע ודין” ועוד.

השימוש שעושים פוליטיקאים ואזרחים באמצעים השונים כדי להשפיע

פוליטיקאים עושים שימוש באמצעי התקשורת השונים ובכל מיני אמצעים אחרים בכדי להשפיע על דעת הקהל, כדי שדעת הקהל תשפיע בחזרה על המערכת הפוליטית כפי שאותם פוליטיקאים רוצים.

 גם אזרחים עושים שימוש באמצעים השונים, לעתים כיחידים ולעתים בקבוצות, בכדי להשפיע על החלטות פוליטיות וחלוקת המשאבים.

היכולת של הקבוצות השונות להיאבק על זכויותיהן  בישראל בולטת העובדה שכל קבוצות המיעוט מצליחות להיאבק על זכויותיהן.  ההצלחה נמדדת בעצם העלאת המצוקות שלהן לראש סדר היום הציבורי, השימוש שהן עושות בכלי

הפיקוח והביקורת השונים, וההצלחה שלהם לקבל התייחסות ממקבלי ההחלטות.  אם ההצלחה אמורה להימדד רק על פי מבחן התוצאה הסופית, הרי שהתמונה תהיה הרבה יותר מורכבת.  דוגמאות

1. המחאה של הדרוזים בשנת 2010 נוגע להעברת קו צינור גז על האדמות החקלאיות שלהם בחלק המזרחי של הר הכרמל הגיעה לראש סדר היום הציבורי. הם השתמשו בהפגנות ובאמצעי התקשורת ופוליטיקאים ואפילו קציני צבא התערבו לטובתם. גם אם בסופו של דבר לא יימצא פתרון ְמ ַס ֵפק,

הרי שהלכו לקראתם, וכל זה בזכות אמצעי הפיקוח והביקורת. 2. המחאה של נהגי המוניות משנת 2014 נגד הכנסת אפליקציית הובר X לישראל. 3. המחאה של יוצאי אתיופיה בשנת 2015 נוגעת למצבם החברתי-כלכלי, היחס שהם מקבלים

מהמשטרה ומגורמי שלטון נוספים, והיחס הגזעני של חלק מהחברה הישראלית כלפיהם, הגיע לראש סדר היום הציבורי. המוחים השתמשו בהפגנות, בכלי התקשורת ובפנייה לדעת הקהל. הרבה

69

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

פוליטיקאים התייחסו לנושא. יכולים הציניקנים לומר שמבחינה מעשית כלום לא נעשה, אבל בציבור ובפוליטיקה יש היום מודעות גבוהה יותר לנושא, וסביר להניח שדברים ייעשו.

4. המחאה והשביתה של בתי הספר הערבים הנוצרים בתחילת השנה (תשע”ז) הצליחה גם מבחינת התוצאה, כאשר הם קיבלו תוספת תקציב. שוב, גם הם הצליחו לגייס את המנגנונים השונים, העלו את הנושא למודעות הציבור, והגיעו אל מקבלי ההחלטות.

מתח מצד אחד ושיתוף פעולה מצד שני בין הגורמים השונים

 קיימים 3 מגזרים במדינה:  המגזר הראשון, הכולל את רשויות השלטון השונות, בעיקר תחת אחריות הממשלה.  המגזר השני (העסקי), הכולל את כל העסקים הפרטיים שמטרתם רווח כספי.  המגזר השלישי (האזרחי), הכולל את החברה האזרחית – כל אותם הארגונים הלא ממשלתיים, שאינם

פועלים למטרת רווח כספי, אלא למען מטרה פוליטית וחברתית מסוימת.
 באופן תיאורטי כל ארגון אזרחי קם כתוצאה מכך שהממשלה לא עושה את מה שצריך בנושא כלשהו, כך

שיש מתח רב בין שני המגזרים הללו (הראשון והשלישי). המתח קיים גם ברמה המעשית, אבל כאשר הממשלה מזהה שמטרת הארגון אינה חילופי שלטון, אלא טיפול נקודתי בנושא כלשהו, היא מתחילה לשתף פעולה איתו.

 לדוגמה: בישראל קמו בשנים האחרונות עמותות רבות למען נזקקים, בין היתר לצורך חלוקת מזון. לכאורה, המדינה אמורה לקחת אחריות על העניין (כמו שלמדנו בזכות החברתית לקיום בכבוד). המדינה לא עשתה זאת בצורה מספיק טובה, וכך קמו עמותות פרטיות למטרה זו. תוך כדי נוצר שיתוף פעולה, והמדינה מממנת חלק מפעילות העמותות השונות. זה קורה לעתים באופן ישיר מול משרד ממשלתי

ולעתים באמצעות הרשויות המקומיות.
המתח בין המגזר הראשון למגזר השני בא לידי ביטוי ברצון של העסקים להרוויח כמה שיותר כסף מול הרצון

שלהממשלהלגבותכמהשיותרכסףמִמסים.הממשלהיכולהלתתפטורמלאאוחלקימתשלוםארנונה, יכולה לאשר הבאת עובדים זרים או כניסת עובדים פלסטיניים, יכולה לשנות את גובה מס החברות ועוד דברים רבים.

 לדוגמה: יש שיתוף פעולה הולך וגדל בין המדינה לבין קבלני הבניין בתקופה זו (דצמבר 2015), כאשר תכנית “מחיר למשתכן” של שר האוצר הולכת ומתפתחת. מבלי להיכנס לוויכוח מקצועי לגבי מחירי הדיור, מדובר בשיתוף פעולה שבו המדינה מוכנה להרוויח פחות על מיסוי ואילו הקבלן צריך להציע

מחיר מינימום שבאופן תיאורטי אומר שהוא ירוויח פחות.

70

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית סוגי לאומיות (2) 1. לאומיות אתנית-תרבותית 2. לאומיות פוליטית ———————————– סוגי מדינות לאום (4) 1. מדינת לאום אתנית-תרבותית 2. מדינה דו-לאומית 3. מדינה רב-לאומית 4. מדינת לאום פוליטית ———————————– המשטר במדינת ישראל תפקידי הממשלה (4) 1. קביעת מדיניות ויישומה 2. סמכות שיורית של הממשלה 3. חקיקת משנה 4. תקנות לשעת חירום ———————————— סוגי אחריות (2) מ”מ 1. אחריות ממשלתית משותפת 2. אחריות מיניסטריאלית ———————————— סוגי משפט (2) 1. משפט אזרחי 2. משפט פלילי א”פ סוגי דמוקרטיה (2) 1. ישירה 2. עקיפה ———————————— תנאים הכרחיים לבחירות דמוקרטיות (5) 1. כלליות 2. חשאיות 3. מחזוריות 4. שוויוניות 5. התמודדות חופשית והוגנת ———————————— גישות כלכליות-חברתיות (2) 1. ליברלית 2. סוציאל-דמוקרטית ———————————— מנגנוני פיקוח וביקורת (2) 1. פורמליים 2. בלתי-פורמליים —————— רקע היסטורי והכרזת העצמאות חלקי הכרזת העצמאות (3) 1. החלק ההיסטורי 2. החלק הביצועי-מעשי 3. החלק המציג את עקרונות המדינה והפניות לגורמים השונים ———————————— סוגי הצדקות בהכרזה (3) 1. הצדקה היסטורית 2. הצדקה משפטית-בינלאומית 3. הצדקה טבעית ———————————— פניות לגורמים בהכרזה (4) 1. לאו”ם 2. לערבים תושבי מדינת ישראל 3. למדינות ערב השכנות 4. לעם היהודי בתפוצות כ”ח מש”ה הרעיון הדמוקרטי ערכים / עקרונות דמוקרטיים (10) 1. פלורליזם 2. סובלנות 3. חירות 4. שוויון 5. שלטון העם 6. שלטון החוק 7. הסכמיות 8. הכרעת רוב 9. הגבלת השלטון 10. הפרדתרשויות ———————————— סוגי זכויות (4) 1. אדם-טבעיות 2. כלכליות-חברתיות 3. פוליטיות-אזרחיות 4. תרבותיות-קבוצתיות ———————————— זכויות האדם-טבעיות (12) 1. כבוד (פרטיות, שם טוב) 2. חיים וביטחון 3. הליך משפטי הוגן 4. חירות א. חופש הביטוי ב. חופש המחשבה והמצפון ג. חופש התנועה ד. חופש העיסוק ה. חופש דת ו. חופש מדת 5. שוויון 6. קניין ———————————— סוגי מדיניות (3) 1. אפליה פסולה 2. הבחנה מותרת 3. העדפה מתקנת ———————————– חובות במשטר דמוקרטי (2) 1. חובות האדם 2. חובות האזרח ———————————– מאפייני שיטת הבחירות בישראל (3) 1. רשימתית 2. ארצית 3. יחסית פס”ח 3-ש 4-ה אכפ”ת כ”ח החש”ק אה”ה רא”י

71

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

הרעיון הדמוקרטי

סיכום עקרונות וערכי הדמוקרטיה (פס”ח ש*3 ה*4)

הגדרה שם העיקרון
עקרון דמוקרטי בו קיימת הכרה בערך של מגוון דעות / עמדות של אנשים או קבוצות בחברה, * וכן עידוד ותמיכה בקיומן ובביטוין. פלורליזם 1
מחייב את קבלת השונה ומתן לו יחס מכבד – לדעותיו ולאורח חייו, * וכן הימנעות מתגובות אלימות – מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת, * והימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות. סובלנות 2
זכותו של כל אדם לחיות את חייו, להחליט ולפעול לפי רצונו החופשי. מזכות זו נגזרות מספר חירויות, שבאופן כללי אסור לשלול אותן אלא אם האדם עבר על החוק, וגם אז הפגיעה חייבת להיות סבירה ומידתית. חירות 3
זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה לכל אדם אחר, ואסור להפלות אדם בשל זהותו או סממן חיצוני שיש לו – אלא אם השונות רלוונטית ומוצדקת לעניין המדובר (הבחנה מותרת). במובן המצומצם – מדובר על שוויון בפני החוק ושוויון פוליטי, ובמובן הרחב – שוויון הזדמנויות כלכלי-חברתי. היישום של הזכות שנוי במחלוקת בכל חברה דמוקרטית. שוויון 4
עקרון יסוד של הדמוקרטיה * המגדיר שכלל האזרחים הם הריבון, * בכך שהם בוחרים שלטון של נציגים לזמן קצוב המוגדר בחוק. שלטון העם 5
עקרון דמוקרטי הקובע את עליונות החוק במדינה, כך שחובת הציות לחוק חלה על כולם.* החוק נחקק בהליך דמוקרטי ע”י הרשות המחוקקת, ובכך מבטא את ריבונות העם. שלטון החוק 6
עקרון דמוקרטי הקובע כי מתקבלות החלטות כך, שמתוך כמה אפשרויות נבחרת זו שרוב המצביעים תומכים בה, * אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט. הכרעת הרוב 7
עקרון דמוקרטי המכיר בכך שהשלטון מחזיק באמצעים כלכליים ומנגנוני אכיפה המעניקים לו עצמה רבה, * ולכן קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון / פגיעתו בזכויות אדם או בזכויות קבוצה. * הפרדת הרשויות ואמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים נוספים נועדו למנוע את עריצות השלטון. הגבלת השלטון 8
עקרון ואמצעי דמוקרטי המשמש לפיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת,* במטרה להגביל את השלטון (למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ולקדם הגנה על זכויות האדם). * לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות, ומתקיימים בין הרשויות איזונים ובלמים. הפרדת רשויות 9
הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. * ההסכמה מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. * ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות. הסכמיות 10

סוגי זכויות (אכפ”ת)

72

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

הגדרה שם הזכויות
זכויות יסוד טבעיות הניתנות לכל אדם באשר הוא אדם. השלטון לא מעניק אותן ולכן גם לא יכול לקחת אותן, אלא מחויב לשמור עליהן. בין הזכויות (כ”ח החש”ק): כבוד, חיים וביטחון, הליך משפטי הוגן, חירות, שוויון וקניין. אדם-טבעיות 1
זכויות המוענקות ע”י המדינה בהתאם למדיניותה החברתית-כלכלית, באמצעות הקצאת משאבים ושירותים, במטרה לתת לאזרחים רמת חיים בסיסית ומכובדת, ביניהן (בחדר”ה): בריאות, חינוך, דיור, רווחה והעסקה. כלכליות- חברתיות 2
זכויות טבעיות במדינה דמוקרטית הקשורות לתחום הפוליטי. זכויות האזרחים: לבחור, להיבחר ולהתאגד למפלגה. זכויות פוליטיות הנובעות מהזכויות הטבעיות: חופש ההפגנה והמחאה והזכות לבקר את השלטון. פוליטיות- אזרחיות 3
זכויות המוענקות ע”י המדינה למיעוטים לאומיים (כמו הערבים אצלנו) בתחומים (שיח”ת): שפה, ייצוג כקבוצה, חינוך ותרבות. המטרה לתת לקבוצה אפשרות לבטא זהות משלה, והמדינה מחליטה באיזה היקף לתת את הזכויות הללו. תרבותיות- קבוצתיות 4

זכויות (כ”ח החש”ק)

הגדרה שם הזכות
זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל, אכזרי ובלתי אנושי; זכותו לחיות ללא חשיפה וחדירה לחייו, לגופו או לחפציו ללא רשותו (הזכות לפרטיות); וזכותו שלא יפרסמו עליו מידע שקרי (הזכות לשם טוב). הזכות לכבוד 1
זכותו של כל אדם שלא יפגעו בחייו ובגופו, וחובתה של המדינה להגן על כל תושביה מבחינה זו. הזכות לחיים ולביטחון 2
זכותו של כל אדם למשפט הוגן ופומבי, לייצוג ע”י עו”ד ולענישה ע”פ החוק בלבד, וכן זכותו להיחשב זכאי כל עוד לא הרשיעו אותו בדין. (משפט הוגן כולל גם: שופטים בלתי תלויים, זכאות הנאשם לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו, זכאות הנאשם לערער לערכאה גבוהה יותר וכדומה). הזכות להליך הוגן 3
זכותו של כל אדם לחיות את חייו, להחליט ולפעול לפי רצונו החופשי, ואין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מזכות זו נגזרות מספר חירויות, שבאופן כללי אסור לשלול אותן אלא אם האדם עבר על החוק, וגם אז הפגיעה חייבת להיות סבירה ומידתית, דבר ששנוי במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית. הזכות לחירות 4
1. חופש הביטוי: זכותו של כל אדם לבטא את דעותיו ואמונותיו בכל דרך בגלוי (לבוש, פולחן, תקשורת, אמנות, בדיבור, בכתב וכו’). 2. חופש המחשבה והמצפון: זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא רוצה, ולא לפעול בניגוד למצפונו. 3. חופש התנועה: זכותו של כל אדם לנוע לאן שהוא רוצה ולהיות בכל מקום. 4. חופש העיסוק: זכותו של כל אדם לעבוד בכל עבודה, כל עוד הוא עבר הכשרה אליה. 5. חופש דת: זכותו של כל אדם להאמין בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, ולקיים כל טקס ומנהג הקשורים אליה.

73

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

6. חופש מדת: זכותו של כל אדם שלא להאמין בכל אמונה, לא להשתייך לקבוצה דתית, לא לסבול מכפייה דתית ולקיים טקסים ומנהגים דתיים בניגוד לרצונו.

זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה לכל אדם אחר, ואסור להפלות אדם בשל זהותו או סממן חיצוני שיש לו – אלא אם השונות רלוונטית ומוצדקת לעניין המדובר (הבחנה מותרת). במובן המצומצם – מדובר על שוויון בפני החוק ושוויון פוליטי, ובמובן הרחב – שוויון הזדמנויות כלכלי-חברתי. היישום של הזכות שנוי במחלוקת בכל חברה דמוקרטית.

הזכות לשוויון

5

זכותו של כל אדם שיהיה לו רכוש חומרי או רוחני בעל ערך כלכלי והוא יוכל להשתמש בו כרצונו, ושאף אחד לא ישתמש או יפגע לו בו ללא רשותו.

זכות הקניין

6

סוגי מדיניות (אה”ה)

הגדרה שם מדיניות
פגיעה בזכות לשוויון ע”י מתן יחס שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת, ורק בגלל זהותם או סממן חיצוני שיש להם. אפליה פסולה 1
מתן יחס שונה לבני אדם מסיבה מוצדקת לעניין המדובר. חוקים רבים מבוססים על הבחנה מותרת (נוער, קשישים, מוגבלים..). הבחנה מותרת 2
הענקת העדפה לקבוצה מקופחת, למשך זמן מוגבל, במטרה לצמצם פערים ואי שוויון. יש ויכוח ציבורי עד כמה יש להשתמש במדיניות זו כיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי האחרים. העדפה מתקנת 3

חובות האדם והאזרח

מאפייני שיטת הבחירות בישראל (רא”י)

הגדרה שם מדיניות
להכיר בזכויותיו של הזולת, ולהימנע מפגיעה בזכויותיו. חובות האדם 1
החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (כגון: תשלום מיסים, שירות צבאי וכו’). * ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות, ביקורת השלטון, השתתפות אזרחית וכו’), * וישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה. חובות האזרח 2
הגדרה שם המאפיין
מאפיין שלפיו מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים (קבועה מראש או המושפעת מהצבעת הבוחרים). * דרכים רווחות לקביעת הרשימה: בחירות מקדימות (פריימריז), בחירות במוסדות המפלגה. רשימתית 1
מאפיין שלפיו חלוקת המושבים בפרלמנט מתבצעת יחסית (בקירוב) למספר הקולות שבהם זכתה כל רשימת מועמדים (מפלגה), * והחישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות הכשרים בלבד – בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה. יחסית 2
מאפיין שלפיו כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות. ארצית 3

74

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

סוגי דמוקרטיה

תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות (כ”ח מש”ה)

הגדרה סוג
כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא נציגים. ישירה 1
כלל האזרחים בוחרים נציגים, המקבלים את ההחלטות בענייני המדינה. עקיפה 2
הגדרה שם התנאי
כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק. כלליות 1
איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר, * ומובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים. חשאיות 2
הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק. מחזוריות 3
קולו של כל מצביע שווה למשנהו. שוויוניות 4
הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת (לפחות שני מתמודדים, ואי הפעלת לחץ בדמוי סחיטה ושוחד על הבוחרים), המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות (במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות). התמודדות חופשית והוגנת 5

גישות כלכליות-חברתיות

הגדרה שם הגישה
גישה כלכלית-חברתית המדגישה את החירות הכלכלית, ומאמינה שהאדם אחראי לחייו ולרווחתו, שהחירות מקדמת את טובת החברה כולה, ובתוכה את החלשים. היא מעודדת יוזמה פרטית ותחרות במסגרת שוק חופשי, ומעודדת התערבות מינימלית של המדינה בתחום הכלכלי-חברתי. כוללת פעולות כגון: הפחתה במיסים, הפרטה, צמצום קצבאות, קיצוץ תקציבי רווחה. ליברלית 1
גישה כלכלית-חברתית המדגישה את השוויון החברתיכלכלי, ומאמינה שהמדינה אחראית ומחויבת לדאוג לרווחתם של האזרחים – במיוחד החלשים. היא תומכת במיסוי גבוה על העשירונים העליונים ובצמצום פערים, ומעודדת התערבות גדולה של המדינה בתחום הכלכלי-חברתי. כוללת פעולות כגון: העלאת מיסים, סבסוד שירותים, הענקת שירותים חברתיים, זכויות חברתיות נרחבות, הלאמה, רגולציה. סוציאל- דמוקרטית 2

מנגנוני פיקוח וביקורת

הגדרה סוג המנגנון
ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים: הפרלמנט (אופוזיציה, ועדות הכנסת, כלים פרלמנטריים), מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט, * שהוסמכו לשם כך בחוק, * לשם הגבלה ופיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו. * באמצעות פרסום דוחות/הנחיות/חוקים/מסמכים רשמיים אחרים המציגים את פעולות השלטון. פורמליים 1
ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או פרטים, באמצעות הפגנות, שביתות, עצומות, יצירות אומנות (קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית), הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות, * ללא הסמכה חוקית ומיוזמתם האישית, * לשם הגבלת השלטון ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו, * באמצעות הפעלת לחץ על קובעי מדיניות. בלתי- פורמליים 2

75

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

רקע היסטורי והכרזת העצמאות

חלקי הכרזת העצמאות

הגדרה חלק
החלק הראשון הוא סקירה היסטורית של תולדות ישראל בה מופיעות הצדקות להקמת המדינה, המבוססות על תקופת מהמקרא, הגלות, דרך הרצל, הקונגרס הציוני, בלפור, השואה והחלטת עצרת האו”ם מיום כ”ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית. א’ 1
חלק זה כולל את ההכרזה עצמה, את שם המדינה, את מועד ההכרזה, את מוסדות וסדרי השלטון ואת אופי המדינה (מדינה יהודית). ב’ 2
בחלק זה מופיעים פירוט עקרונותיה ואופייה של המדינה החדשה, הקולטת עלייה יהודית, ובעלת אופי דמוקרטי (למרות שהמילה דמוקרטיה אינה מופיעה במגילה מאחר וזו מילה לועזית). עקרונות הדמוקרטיה המופיעים בהכרזה: שוויון, חירות, צדק, שלום, חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; התחייבות לשמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות; ונאמנות לעקרונות האו”ם. כמו כן מופיעות בחלק זה הפניות לגורמים השונים המצביעות על הקשרים של עם ישראל עם האו”ם, ערביי ישראל, מדינות ערב, יהודי התפוצות. ג’ 3

סוגי הצדקות

הגדרה חלק
הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות לאירועים היסטוריים (חובה לזכור 3 דוגמאות): 1. בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ”ך. 2. במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל. 3. נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס. 4. השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית. 5. השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו”ם. הצדקות היסטורית 1
הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל, * הכוללת החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים, כדוגמת: הצהרת בלפור, כתב המנדט, החלטת האו”ם על החלוקה – החלטה 181. הצדקות בינלואמיות- משפטיות 2
הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית. הצדקה טבעית 3

סוגי פניות בכרזה

הגדרה גורם
לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה ולקבל את ישראל לתוך משפחת העמים. או”ם 1
לשמור על השלום, ולקחת חלק בהקמת המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה. ערביי ישראל 2
מושטים יד לשלום, לשכנות טובה ולשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו. מדינות ערב השכנות 3
להתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. העם היהודי בתפוצות 4

76

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12 אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

סוגי לאומיות

הגדרה סוג לאומיות
השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית. * לאומיות זו מבוססת על יסודות אתנייםתרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת. לאומיות אתנית-תרבותית 1
השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית, * המבוססת על יסודות פוליטיים, כלומר – רצון-משותף של כלל האזרחים באותה מדינה לקידום ערכים משותפים. לאומיות פוליטית 2

סוגי מדינות לאום

הגדרה גורם
מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתניתרבותי אחד ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית. * חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים התרבותיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת) של קבוצת הרוב הלאומי במדינה, * וקיימים גם יסודות פוליטייםערכיים משותפים לכלל אזרחי המדינה. מדינת לאום אתנית-תרבותית 1
מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם שני לאומים אתניים שונים ומבטאת את זכותם להגדרה עצמית לאומית. * חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים את היסודות האתניים התרבותיים של שני הלאומים הדומיננטיים במדינה, * וקיימים גם יסודות פוליטיים ערכיים משותפים לכל אזרחי המדינה המגבשים את שני הלאומים. מדינה דו-לאומית 2
מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם מספר לאומים אתניים דומיננטיים במדינה. * חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים והתרבותיים של כל הלאומים הדומיננטיים במדינה, * וקיימים גם יסודות פוליטייםערכיים משותפים לכל אזרחי המדינה המגבשים את כלל הלאומים. מדינה רב-לאומית 3
מדינה שמגדירה את השייכות הלאומית על בסיס האזרחות בלבד (חפיפה בין לאומיות לאזרחות-כלומר אם אתה אזרח המדינה אתה שייך ללאום), * בה הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה אמורים לבטא יסודות המשותפים לכלל האזרחים במדינה. מדינת לאום פוליטית / כלל אזרחיה 4

77

אזרחות לבגרות קיץ תשע”ז *

תיכון “בגין” ראש העין – כיתה יב’12

המשטר בישראל

תפקידי הממשלה

הגדרה שם התפקיד
קבלת החלטות והתווית קווי פעולה בתחומים שונים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה. קביעת מדיניות ויישומה 1
הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת בחוק על רשות אחרת (זהו חריג לכלל שהרשות המבצעת מוסמכת לפעול רק בתחומים שהוסמכה לעסוק בהם), * אך אין לפגוע בזכויות אדם מכוח סמכות שיורית, ולעניין זה נחוצה לכך הסמכה מפורשת בחוק. סמכות שיורית של הממשלה 2
נועדה לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו ע”י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה ראשית. * אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית, * והיא נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת. חקיקת משנה- קביעת תקנות 3
הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום לטובת הגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים. * ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה, הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו ‘חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו’, ‘חוק יסוד: חופש העיסוק’ ו’חוק יסוד: הכנסת’). * לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה (ע”י הכנסת), אך בפועל, מאז הקמת המדינה, מוכרז בה על-ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה). תקנות לשעת חירום (תקש”ח) 4

סוגי אחריות (מ”מ)

הגדרה שם האחריות
כל שר בממשלה נושא באחריות על כל החלטות הממשלה, גם אם התנגד להחלטה מסוימת אך נותר בדעת מיעוט. * מתוקף אחריות זו מנוע שר מלמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי או להצביע נגדה בכנסת (רוה”מ יכול לפטר סגן שר / שר במקרה שעשה זאת). ממשלתית משותפת 1
לכל שר בממשלה אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, אף אם נעשו שלא בידיעתו. * חובתו של שר לדווח בכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום הקשורות לתחום משרדו, וכן לתקן בעיות שבתחום משרדו. * האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית (לעומת אחריות אישית שמוטלת על השר ביחס למעשים או מחדלים שביצע בעצמו). מיניסטריאלית 2

סוגי משפט (א”פ)

הגדרה שם
עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו. * המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות. * התובע הוא אדם או תאגיד (לרבות המדינה או רשות מקומית) והנתבע הוא אדם או תאגיד. * במשפט אזרחי אין ענישה ובסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת לביצוע. אזרחי 1
עוסק בעברות על החוק הפוגעות בשלום הציבור בסדר החברתי או בביטחון המדינה (שהמחוקק בחר להטיל עונש על העוברים עליהן). * המשפט מברר האם מגיע עונש וקובע מהו לפי הנסיבות. * המדינה היא התובעת והנאשם הוא אדם או תאגיד. * הענישה במשפט הפלילי יכולה להיות מאסר (או עונש מוות במקרים נדירים) או קנס. פלילי 2

78

עידן

נכתב על ידי עידן

מה קורה קוראים וקוראות יקרים:)?

אני עידן ואני המנהל והמייסד של אתר Widgeti ואת ערוץ היוטיוב שלנו:)

אני מגיל קטן חיי ונושם טכנולוגיה!
מהwindowsXP ועד היום אני אוהב טכנולוגיה, לומד טכנולוגיה ונכון לשלוש שנים האחרונות גם כותב ומפיק תכני טכנולוגיה.

סמארטפון - iPhone11 | מחשב: MacBook Pro 15" 2017

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Loading…

0

סיכום אזרחות סוגי ממשל | סיכום לבגרות באזרחות

ליטל פייטר 2 להורדה | Little Fighter 2 להורדה חינם